פסטיבל קולנוע צרפתי: מפגש עם אריק טולדנו ואוליבייה נקש

אתמול נפתח פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטקים ברחבי הארץ. חלק מהסרטים יוקרנו בקרוב בהקרנות מסחריות רגילות, אבל חלקם באים להקרנות בודדות (וחלקם מסקרנים מאוד. למשל: זוכה הסזאר הטרי, "טימבוקטו", או "לנשום", סרטה השני של מלאני לורן כבמאית).

סרט הפתיחה של הפסטיבל הוא "סמבה", סרטם החדש (והיפה) של אריק טולדנו ואוליבייה נקש, אלו שהביאו לנו את הלהיט הגדול ביותר בבתי הקולנוע בישראל בשנים האחרונות, "מחוברים לחיים" (נדמה לי שרק "אפס ביחסי אנוש" עבר אותו בכמות הכרטיסים). הסרט עולה גם על המסכים שלנו בסופ"ש הקרוב. בינתיים קפצו צמד הבמאים לביקור בישראל. בין היתר הם נפגשו עם עיתונאים במכון הצרפתי בת"א. בפגישה היה ניתן להבחין שצמד הבמאים הם כבר מרואיינים משופשפים שיודעים לענות לכל שאלה, יודעים לצפות כל שאלה, ויודעים גם להתחמק משאלות לא נוחות. למשל, את השאלה מה הם חושבים על הפוליטיקה בישראל הם פטרו בתשובה: זה לא הוגן שאנחנו נעיר על דרך החיים הנכונה במקום שאנחנו לא גרים בו, מה גם שבמקום שבו אנחנו כן גרים, בצרפת, אנחנו לא ממש מעורבים פוליטית. אנחנו יוצרים סרטים, ומשתדלים לעסוק בזה ורק בזה. תשובה דיפלומטית יפה.

התחלת הפגישה הביאה שאלות לגבי הנושא שהם בחרו להתעסק בו ב"סמבה", נושא העובדים הזרים שמעמדם החוקי אפור ולא ברור. הם סיפרו שהם עשו תחקיר רציני לגבי כל נושא מחנות המעצר וחייהם של העובדים הזרים בפריס. לאחר ההצלחה של "מחוברים לחיים" היתה להם גישה חופשית כמעט לכל מקום שרצו, ואכן ניכר בסרט שהתחקיר שעשו היה מעמיק.

אריק טולדנו ואוליבייה נקש אתמול בתל אביב

אריק טולדנו ואוליבייה נקש אתמול בתל אביב

למעשה, "סמבה" הוא חיה קצת שונה מ"מחוברים לחיים". אם הלהיט הגדול ההוא היה קומדיה עם רגעים דרמטיים, הסרט החדש הוא דרמה עם רגעים קומיים. כשנקש וטולדנו סיימו את הסיבוב של "מחוברים לחיים" וניגשו לפרויקט הבא, הם הלכו עם ההרגשה שלהם. היה להם פחות או יותר 'קארט בלאנש' לעשות מה שהם רוצים, והם הרגישו שהם רוצים משהו קצת יותר רציני. מהוליווד הציעו להם רק שכפולים של ההצלחה ההיא, ללא שום דבר מקורי שירתק ויפעיל את המיצים היצירתיים שלהם, אז הם נשארו בצרפת, והתחילו לעבוד על "סמבה".

לגבי הליהוק ודרך העבודה שלהם מספרים נקש וטולדנו דבר מעניין: עומאר סי, השחקן שפרץ בסערה לעולם בעקבות "מחוברים לחיים" (ואפילו זכה בסזאר על תפקידו בסרט הזה) הולך איתם בעצם כבר 5 סרטים, כך שהוא השותף הטבעי שלהם. אבל הליהוק של שרלוט גינסבורג מול אותו עומאר הוא המפתיע. מסתבר שנקש וטולדנו עובדים מסביב לליהוק. ב"סמבה" שרלוט גינסבורג עושה עבודה שקטה, מרגשת, ועדינה מאוד, מאוד שונה מהתדמית הקיצונית שיש לה, כביתו של מלך הפרובוקטורים, סרז' גינסבורג, וכשחקנית נועזת בזכות עצמה, למשל בשיתופי הפעולה שלה עם לארס פון טרייר ("נימפומנית" ו"אנטיכרייסט", סרטים לא עדינים בכלל). לשאלתי עונים הבמאים ששרלוט גינסבורג היא מוסד בפני עצמו בצרפת. לאחר ההצלחה של "מחוברים לחיים" הם נשאלו עם מי ירצו לעבוד בסרט הבא, והתשובה הטבעית היתה : שרלוט גינסבורג. הם נפגשו איתה עם רעיון לתסריט של "סמבה" שהיה עדיין לא כתוב כתסריט שלם. הבמאים התרגשו כששרלוט הסכימה לשתף איתם פעולה, ואת התסריט הם השלימו כשהליהוק לדמויות הראשיות היה בעצם כבר סגור, כך שהם יכלו לבנות את התסריט ולהתאים אותו לשחקנים (ואפילו היתה להם בדיחה פנימית קבועה בעניין: הם אמרו לה שבסרט הזה היא עם בגדים…)

שאלתי אותם אם העבודה שלהם על רגעים קומיים ורגעים דרמטיים שונה, ובכלל, איך מתבצעת עבודה של שני במאים, איך עובדת הסימביוזה ביניהם. התשובה היתה שאין חוקים. כל אחד עושה מה שצריך כשצריך. הסוד הוא בליהוק השחקנים והצוות המקצועי. למשל, סטפן פונטיין, האדם ששימש כצלם ראשי ב"סמבה", עבד בעבר על 3 סרטיו האחרונים של ז'אק אודיאר, "לבי החסיר פעימה", "נביא", ו"חלודה ועצם". כמו הסרטים האלו, גם פונטיין עצמו הוא אדם רציני מאוד. גם ברגעים קלילים שבהם הצוות צחק פונטיין היה הרציני שבחבורה, מספרים הבמאים, וכך נוצר איזון יפהפה בסרט עצמו בין הדרמה לרגעים הקומיים שבה.

ומה לגבי הסרט הבא? כמה דברים: נשאלת השאלה לגבי אפשרות שהם יעבדו בטלויזיה. עם כל ההערכה שלהם לאיכות שיש בטלויזיה בעשור האחרון, אין כרגע פרויקט שמעורר את עניינם בטלויזיה, אבל הם לא פוסלים קטגורית עבודה עבור הטלויזיה בעתיד.

בנוסף, עומאר סי כנראה לא ייקח חלק בפרויקט הבא של נקש וטולדנו. "איבדנו אותו לנצח" הם אומרים. ולא בגלל שהם רבו, חס וחלילה. ההצלחה הגדולה של עומאר סי ב"מחוברים לחיים" (והתפקיד היפה שהוא עושה גם ב"סמבה") הביאו אותו להוליווד. הוא כבר מופיע באקס-מנים למינהו, ואין לו כל כך זמן לסרטים הפשוטים יותר. הם עדיין החברים הכי טובים, ואחרי שעומאר סי חותם על חוזה חדש בהוליווד, הדבר הראשון שהוא עושה הוא להתקשר אליהם (אוליבייה נקש מוסיף: אפילו לפני שהוא מתקשר לאמא שלו! זה אני שמתקשר אח"כ לאמא שלו לספר לה…), אבל בסרט הבא שלהם הוא כנראה לא יהיה.

אבל מה שכן יהיה, הוא לא קומדיה עם רגעים דרמטיים או דרמה עם רגעים קומיים. הסרט הבא שלהם יהיה 'קומדיה עם רגעים קומיים'. נקש את טולדנו מבטיחים לפנות בפעם הבאה לכיוון הקומדיה הקלאסית (הם אומרים שהם נשענים בעיקר על מסורת הקומדיה האיטלקית הישנה, שכמובן נשענת בעצמה על נושאים רציניים, אבל מתנהגת כקומדיה לכל דבר). בינתיים יהיה ניתן להנות מ"סמבה", סרט מרגש ונוגע ללב עם לא מעט רגעים משעשעים. מסוף השבוע הקרוב בבתי הקולנוע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל קולנוע צרפתי: מפגש עם אריק טולדנו ואוליבייה נקש

  1. אני רואה שנהיית סלחן…
    בעני הסרט פשוט לא טוב ולא זורם.יכולת לראות שהצמד הוא לא הדארדנים וכל פעם שהתחיל דיון בנושא העובדים הזרים הגיעו רגעי הקומדיה המאולצת ודירדרו את הסרט.אבל הצמד הוא משלנו והם יקירי האומה,אז מן הסתם הוא יזכה לחיבוק אוהד…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s