ג'ק מאוהב: הביקורת

(שם הסרט במקור: Jack Goes Boating)

לפני הכל, פינת הטרוניה: מה אני בסך הכל רוצה? בתור צרכן קולנוע, כל מה שאני רוצה הוא שהסרטים הכי מדוברים בעולם יגיעו לקולנוע הקרוב לביתי במרחק זמן סביר מזמן יציאתם בעולם. הבעיה היא שאם אני לא מצרכני סרטי האקשן ההוליוודים, המגיעים לכאן אפילו לפני שהם יוצאים בארה"ב, ואם מעניינים אותי הסרטים האלו המתקראים סרטי איכות, אז אני צריך לחכות פרקי זמן לא הגיוניים עד מגוחכים כדי לצפות בסרטים האלו. ובמקרה של "ג'ק מאוהב", זה באמת כבר עובר כל גבול: הרי מדובר בסרט מ-2010.

ומצד שני, זה לא שאין לזה תקדים. בשנות ה-80, למשל, עם הצלחתו המפתיעה של סרט גרמני קטן שנקרא "קפה בגדד" (80 שבועות רצופים, יותר משנה וחצי, בקולנוע דיזנגוף במרתפי דיזנגוף סנטר), הלכו המפיצים והביאו את סרטו הקודם של אותו במאי, משהו יפה שנקרא "צוקר בייבי". ואם ניקח דוגמא עדכנית יותר, בארה"ב, ערש התרבות המערבית המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה, יצא למסכים רק בשבוע שעבר About Elly,  סרטו הקודם-קודם של הבמאי האירני זוכה האוסקר אשגר פרהאדי ("פרידה", "העבר"). סרט מ-2009. אז אולי המחווה של המפיץ הישראלי לשחקן המנוח פיליפ סימור הופמן, היוצאת למסכים בישראל כשבועיים לאחר ציון יום השנה למותו, אולי היא באמת מה שהיא, מחווה של אהבה של אדם אוהב קולנוע לאחד השחקנים המוכשרים של דורנו שהלך לעולמו מוקדם מדי ובנסיבות טראגיות.

רק חבל שהסרט שמציין את המחווה הזו הוא לא, אפעס, סרט יותר טוב.

"ג'ק מאוהב" היה הנסיון הבודד של פיליפ סימור הופמן לביים. ובסרט הזה הוא מנסה לבדוק האם סיפורי האהבה שכולנו מכירים, וחלקנו גם חווים בחיינו, האם אלו לא מקסמי שווא. האם בקצה כל זוהר אהבה מסתתר סוף מר וכואב. האם זה כורח הנסיבות, הכרח החיים, שסיפורי האהבה של כולנו ייגמרו במפח נפש. ולמרות ששם הסרט (במקור) הוא "ג'ק יוצא לשוט", כלומר, ג'ק עושה את כל מה שהוא יכול כדי לקיים את סיפור האהבה שבמרכז הסרט, למרות התקווה שבשם הסרט, התשובה של הסרט הזה היא כן. להבנתי הסרט הזה הוא סרט פסימי על סוף האהבה.

jack goes boatingאבל לא זאת הבעיה שלי עם הסרט הזה. פיליפ סימור הופמן רצה לעשות סרט פסימי על אהבה – זכותו. הבעיה היא ש להמשיך לקרוא