ג'ק מאוהב: הביקורת

(שם הסרט במקור: Jack Goes Boating)

לפני הכל, פינת הטרוניה: מה אני בסך הכל רוצה? בתור צרכן קולנוע, כל מה שאני רוצה הוא שהסרטים הכי מדוברים בעולם יגיעו לקולנוע הקרוב לביתי במרחק זמן סביר מזמן יציאתם בעולם. הבעיה היא שאם אני לא מצרכני סרטי האקשן ההוליוודים, המגיעים לכאן אפילו לפני שהם יוצאים בארה"ב, ואם מעניינים אותי הסרטים האלו המתקראים סרטי איכות, אז אני צריך לחכות פרקי זמן לא הגיוניים עד מגוחכים כדי לצפות בסרטים האלו. ובמקרה של "ג'ק מאוהב", זה באמת כבר עובר כל גבול: הרי מדובר בסרט מ-2010.

ומצד שני, זה לא שאין לזה תקדים. בשנות ה-80, למשל, עם הצלחתו המפתיעה של סרט גרמני קטן שנקרא "קפה בגדד" (80 שבועות רצופים, יותר משנה וחצי, בקולנוע דיזנגוף במרתפי דיזנגוף סנטר), הלכו המפיצים והביאו את סרטו הקודם של אותו במאי, משהו יפה שנקרא "צוקר בייבי". ואם ניקח דוגמא עדכנית יותר, בארה"ב, ערש התרבות המערבית המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה, יצא למסכים רק בשבוע שעבר About Elly,  סרטו הקודם-קודם של הבמאי האירני זוכה האוסקר אשגר פרהאדי ("פרידה", "העבר"). סרט מ-2009. אז אולי המחווה של המפיץ הישראלי לשחקן המנוח פיליפ סימור הופמן, היוצאת למסכים בישראל כשבועיים לאחר ציון יום השנה למותו, אולי היא באמת מה שהיא, מחווה של אהבה של אדם אוהב קולנוע לאחד השחקנים המוכשרים של דורנו שהלך לעולמו מוקדם מדי ובנסיבות טראגיות.

רק חבל שהסרט שמציין את המחווה הזו הוא לא, אפעס, סרט יותר טוב.

"ג'ק מאוהב" היה הנסיון הבודד של פיליפ סימור הופמן לביים. ובסרט הזה הוא מנסה לבדוק האם סיפורי האהבה שכולנו מכירים, וחלקנו גם חווים בחיינו, האם אלו לא מקסמי שווא. האם בקצה כל זוהר אהבה מסתתר סוף מר וכואב. האם זה כורח הנסיבות, הכרח החיים, שסיפורי האהבה של כולנו ייגמרו במפח נפש. ולמרות ששם הסרט (במקור) הוא "ג'ק יוצא לשוט", כלומר, ג'ק עושה את כל מה שהוא יכול כדי לקיים את סיפור האהבה שבמרכז הסרט, למרות התקווה שבשם הסרט, התשובה של הסרט הזה היא כן. להבנתי הסרט הזה הוא סרט פסימי על סוף האהבה.

jack goes boatingאבל לא זאת הבעיה שלי עם הסרט הזה. פיליפ סימור הופמן רצה לעשות סרט פסימי על אהבה – זכותו. הבעיה היא שהסרט מראה שני קצוות של אהבה. האהבה בתחילתה – סיפורו של ג'ק עצמו, ואהבה בסופה, סיפורו של החבר שלו, זה שמשדך לו את הבחורה. הצרה היא שבעוד שסיפור סוף האהבה מפורט מאוד ומקבל זמן מסך ניכר, סיפורו של ג'ק עצמו, סיפור ניצני האהבה, נשאר לא מפותח.

אני יכול להבין מבוכה של התחלה. יש בזה אפילו משהו חביב וחמוד. אבל כשכל הקשר עם הבחורה מתבסס בעצם על שרשרת של מבוכות אני מתחיל לתהות מה בעצם משאיר את השניים האלו יחד. הם הרי בקושי מדברים אחד עם השני. בקושי מסתכלים אחד על השני. מתביישים כל הזמן. בהתחלה יש בזה חן. באיזשהו שלב זה מתחיל לעצבן.

מה גם שג'ק נשאר כל הזמן פסיבי. סימור הופמן הבמאי בונה יפה את הדמות של ג'ק כאחד ששוגה באשליות. יש כמה מונטאז'ים יפים של ג'ק הוזה את עצמו במקום אחר, פועל אחרת (שוחה, למשל). הבעיה היא שזה כל מה שיש בדמות הזו. ומכיוון שאני יודע להבין דמות, להרגיש אותה דרך פעולות שהיא עושה, דרך בחירות שהיא עושה, ומכיוון שג'ק, המאוהב, לא עושה בעצם דבר בעצמו, אלא נדחף כל הזמן לפעולות, אין לי בעצם דרך לפצח, להבין, להרגיש את הדמות הזו. ומכאן שגם אין לי דרך באמת להרגיש את האהבה בשיא פריחתה, לפני שהיא נובלת.

והו, איך שהיא נובלת. בצד השני של המשוואה מטפל סימור הופמן יפה מאוד. בצניעות, בהדרגתיות, בצורה ריאליסטית ונוגעת ללב, עם משחק משובח של השחקנים, ותסריט שלוקח את הזמן להבין את הדמויות ואת המתרחש, סימור הופמן מקדיש הרבה זמן מסך לחלק השני של הסיפור, להתפוררות האהבה.

הבעיה היא, כאמור, שאין כאן באלאנס. סוף סיפור האהבה ברור ונהיר. ההתחלה לא. אין לסיפור התחלת האהבה בשר, היא לא סוחפת, לא קיימת כמעט. ומכיוון שלגיבור הסיפור קוראים ג'ק, יש בסרט הזה, "ג'ק מאוהב", חסר גדול מאוד.

היו כוונות טובות לסרט הזה. הן מושגות רק בחלקן. וכך אני יוצא מהסרט מדוכדך למדי – בגלל שהוא לא שלם מספיק, בגלל שהוא לא טוב מספיק, ובגלל שלשחקן הבאמת גדול הזה הגיעה פרידה מכובדת יותר (ואולי הפצה מוקדמת יותר).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s