הזדמנות נוספת: הביקורת

(שם הסרט במקור: En Chance Til)

והנה מגיע סרט חדש של סוזאן ביר. במאית שאני מאוד אוהב. כתבתי בעבר על סרטיה: הטובים יותר (זוכה האוסקר "בעולם טוב יותר"), והטובים פחות ("רק אהבה"). אני בעד הבמאית הזו. ואחרי הרבה זמן שהיא לא ביימה סרט טוב באמת, הנה מגיע הסרט החדש שלה, ו…הוא לא טוב כמו שחשבתי, אבל כן ניתן להגיד שסוזאן ביר חוזרת לכושר. יש ב"הזדמנות נוספת" כל המצרכים שהיו בסרטיה הטובים של ביר. רק שכאן הם עורבבו לכדי מיקס בפזיזות, והם יוצרים דרמה מעניינת, ובחלקה גם אפקטיבית, אבל לא מספיק. לא מספיק מרגשת. לא מספיק מוקפדת. לא מספיק טובה.

כבר כתבתי בעבר על הדרך שבה ביר מתארת את העולם הבורגני העשיר של דנמרק. של אירופה. היא ממש חוגגת את העושר הזה, כדי לקחת אותנו אל תוך הבעיות המוסריות של האנשים בתוך השפע האירופי. הבעיות של אירופה כשהיא נפגשת עם העולם הפחות העשיר, ועם חוסר אונים בטיפול בבעיות של העולם הזה. אם זה ב"אחרי החתונה", ב"אחים" (שחזה במידה מסוימת את האכזריות של דעאש, ואת האימפוטנציה של המערב בטיפול בארגון הזה. "אחים" הוא מ-2004). או ב"בעולם טוב יותר", סוזאן ביר מצוינת כשהיא צוללת אל קרביו של העולם הדני-אירופי המפוטם כדי להעלות משם את הסיפור של האנשים עם הכסף שלא יודעים איך להיות מוסריים ולעשות את הדבר הנכון כשהם נתקלים באנשים עם מוסר אחר.

סוזאן ביר על הסט של "הזדמנות נוספת". בצד שמאל - אולריך תומסן ("איה")

סוזאן ביר על הסט של "הזדמנות נוספת". בצד שמאל – אולריך תומסן ("איה")

והנה מגיע "הזמדמנות נוספת". ובסרט הזה יש התפתחות בסיפור הזה של ביר. כאן מסתכלת ביר אל ה להמשיך לקרוא