לולה 2015: המועמדויות

היום התפרסמו בגרמניה המועמדויות לפרס האקדמיה לקולנוע, הלולה. פריסת הסרטים ברשימה מתגלה כמעניינת, מראה טווח גדול של נושאים, סגנונות, חדשים וישנים, ויש גם כמה הפתעות (טובות ופחות טובות):

– בקרוב יעלה בישראל סרט שנקרא "מבוך השקרים". איכשהו עד עכשיו דילגתי על הסרט הזה כי הוא נשמע לי לא כל כך מעניין, אבל ההתרשמויות שאני שומע ממי שכן ראה חיוביות מאוד. אולי זה בגלל שהסרט נוגע בנקודות רגישות אצלנו, הישראלים, ואולי בגלל שזה סרט טוב (אולי. לא ראיתי. עדיין). בסוף שנות ה-50 בגרמניה שמתאוששת מהמלחמה, עורך דין מבקש להעלות מהאוב את האשמה שהגרמנים מנסים להדחיק כדי להירפא. הטריילר (המתורגם לעברית) דווקא נראה לא רע. אולי באמת אני אלך לראות את הסרט שעולה אצלנו בקרוב. בינתיים, גם הגרמנים לא מתעלמים מהסרט הזה, והוא מועמד ל-4 פרסי לולה: פרס הסרט, התסריט, שחקן משנה, ומוסיקה.

– סרט שכן זכה להתעלמות כמעט מוחלטת ומפתיעה הוא "פיניקס". כריסטיאן פצולד הוא במאי שאני כבר למדתי להעריך ולאהוב. רק סרט אחד שלו הופץ בישראל ("ברברה"). אבל ראיתי גם את "ילה" שלו, ואת "משהו טוב מהמוות" שמוקרן מדי פעם בסינמטקים (חלק מטרילוגיית המוות. החלק שלו משובח). "פיניקס" הוקרן בפסטיבל טורונטו, וזכה לביקורות מעולות. גם כאן מדובר בחשבון נפש גרמני שאחרי המלחמה ההיא. אשה יהודיה בתום המלחמה מחפשת לחזור לשפיות, אבל בעלה אינו מזהה אותה. החזרה לחיים מלווה בתחבולות ובקשיים. הקולנוע של פצולד הוא אינטלגנטי וחכם, מבלי לנטוש את הרגשי. אבל הסרט הזה, שמאוד מסקרן אותי, זכה רק לשתי מועמדויות לפרס הלולה: לפרס השחקנית (לקבועה של פצולד, נינה הוס), ולשחקנית המשנה.

– עוד סרט שהגרמנים לא ממש ידעו מה לעשות איתו הוא "אחיות אהובות". זה הסרט שהם שלחו לאוסקר בשנה שעברה (לא עבר שלב). מדובר במשולש רומנטי במאה ה-19. שתי אחיות ומשורר אחד ידוע – פרידריך שילר. "אחיות אהובות" לא מועמד לפרס הסרט, אבל כן מועמד לפרס הבימוי, וגם לפרס שחקנית המשנה, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור. בסך הכל 5 מועמדויות.

– "אזרח מס' 4", הסרט זוכה האוסקר שפותח הערב את פסטיבל דוקאביב (אני אהיה גם בפסטיבל הזה. דיווחים יגיעו בקרוב), מסתבר שהסרט הזה הוא קו-פרודוקציה אנגלית-אמריקאית-גרמנית, ובתור שכזו היא כשירה להתמודד על פרס האקדמיה הגרמנית לקולנוע. אני אראה את הסרט הזה בדוקאביב ואחזור לכתוב עליו. בינתיים רק אספר שהסרט הזה מועמד לפרס הסרט הדוקומנטרי של האקדמיה הגרמנית, אבל גם לפרס העריכה ולפרס הסאונד (בסך הכל 3 מועמדויות).

– פאתיח אקין הוא במאי ידוע, מוכר, ואהוב גם בישראל. סרטיו ("עם הראש בקיר", "קצה גן עדן", אם להזכיר שניים) עשו חיל גם ביקורתית וגם קופתית. בשנה שעברה הוא נחל את הכשלון הגדול הראשון שלו, כשסרט דובר אנגלית שהוא ביים נתקל בבוז ביקורתי עצום. "The Cut" נקבר תחת אותן ביקורות, ועדיין האקדמיה הגרמנית חפרה קצת, והעניקה לו 3 מועמדויות לפרס הלולה בקטגוריות התלבושות, איפור, ומוסיקה.

ועכשיו, אחרי שדיברנו על הסרטים ששמעתי משהו עליהם, אני אסקור בקצרה את הסרטים המסקרנים שרשימת המועמדים של הגרמנים מגלה, סרטים שכדאי לחפש בפסטיבלים הבאים, או אולי אפילו בהקרנות מסחריות רגילות:

"ויקטוריה" (Victoria) – סבסטיאן שיפר

הסנסציה של פסטיבל ברלין האחרון. סרט של 140 דקות מצולם כולו בשוט אחד ארוך ומתמשך. ויותר מכך – זה סרט שמתחיל כסיפורה של בחורה ספרדיה צעירה המבלה במועדוני ברלין, אבל האפטר-פארטי שלה, בבוקר שאחרי, הוא הסיפור של הסרט. היא פוגשת כמה בחורים, הם מדברים, הופכים חברים, ויוצאים להרפתקאה. היא רק צריכה לנהוג, כששאר החבר'ה שודדים בנק. השוד עובר חלק, מסתבר, אבל מה שקורה אחר-כך…כנראה אנרגטי מאוד. סרט של שוט אחד שהוא גם סרט אקשן. נשמע מסקרן במיוחד. והביקורות מפסטיבל ברלין היו מעולות (כולל כמה פרסים מחבר השופטים של הפסטיבל). "ויקטוריה" הוא הסרט המוביל במספר המועמדויות לפרס הלולה – 7 מועמדויות: לפרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקנית, צילום, מוסיקה, וסאונד.

אלסר (Elser) – אוליבר הירשביגל

הבמאי שעלה לגדולה עם "הנפילה", על ימיו האחרונים של היטלר, ועוד לפני כן עשה סרט מעולה שנקרא "האקספרימנט", על ניסוי פסיכולוגי במשחק כלא שבו כמה ממונים לסוהרים, והשאר הופכם לאסירים לשבועיים, משחק שיוצא מהר מאוד משליטה, ואחרי שתי ההצלחות האלו הבמאי הזה ירד לשאול עם כשלונות איומים בארה"ב, הגדול שבהם הוא "גרייס ממונקו", הבמאי הזה מנסה לחזור למסלול עם "אלסר", המספר את סיפורו האמיתי של, ובכן, אלסר, שהניח פצצה מאחורי מרתף בירה במינכן ב-1939. היטלר שהה באותו מרתף בירה, אך יצא משם 13 דקות לפני שהפצצה התפוצצה. 13 דקות גורליות שהיו יכולות לשנות את ההסטוריה. הטריילר, כמו גם הביקורות, עושות רושם שמדובר בסרט מכובד, אבל לא הרבה יותר מכך. ועל כל מקרה, זה אמור להיות הרבה יותר טוב מ"גרייס ממונקו".

elser"אלסר" לא מועמד לפרס הסרט, אבל הוא כן מועמד ל-7 פרסי אקדמיה אחרים: פרס השחקן, שחקן משנה, תלבושות, איפור, צילום, עריכה, ועיצוב אמנותי.

מי אני – אף מערכת לא בטוחה (Who Am I – Kein System ist Sicher) – באראן בו אודאר

סרט טכנו שנראה מרתק. בחור צעיר, בודד, ומופנם מוצא את החצי השני שלו – בחור מוחצן, מקובל, מצליח. הדבר היחיד שבו הגיבור המופנם של הסרט טוב בו הוא מחשבים. והחבר החדש שלו מגייס את יכולותיו כדי לחדור לכל מערכת אפשרית, מהזניחות ביותר ועד למערכות בטחון לאומיות ובין לאומיות. וכשהם הופכים להיות מטרה של הממשל, חייהם נכנסים לסחרור. סרט צעיר, קצבי, ומסקרן שמככבים בו טום שילינג (שכבר זכה בפרס הלולה כשחקן הטוב ביותר בסרט הנהדר "או בוי") וטרינה דירהולם הדנית בתפקיד מישהי מהאינטרפול, כנראה.

"מי אני" מועמד ל-6 פרסי לולה: פרס הסרט, תסריט, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, וסאונד.

אנחנו צעירים, אנחנו חזקים (Wir Sind Jung, Wir Sind Stark) – בורהאן קורבאני

סוג של דוקו-דרמה. בשחור לבן. שחזור של מקרה שקרה במזרח גרמניה ב-1992, אחרי ששתי הגרמניות אוחדו לאחת. בניין שאכלס בעיקר מהגרים מויטנאם הוצת ונשרף ע"י המון מוסת ושונא. הסרט מוצג דרך עיניהם של הבן הצעיר הנתון להשפעת הנאו-נאצים, אביו הצופה בעיניים כלות בבנו המוסת, ודרך עיניה של אחת הקורבנות, בחורה גרמנית ממוצא ויטנאמי. נדמה לי שהסרט הזה קצת יותר מדי מוטה לכיוון הידוע והמובן מראש, ולמעט צילום מעניין (כפי שניתן לראות בטריילר), אין כאן באמת משהו שמצית את הדמיון שלי.

wir sind jung wir sind stark"אנחנו צעירים, אנחנו חזקים" מועמד ל-3 פרסי לולה: פרס הסרט, שחקן משנה, וצילום.

עידן הקניבלים (Zeit der Kannibalen)- יוהנס נאבר

קראתי את התקציר של הסרט כמה פעמים, ולא ממש הבנתי. מדובר בשני גברים, יועצי עסקים, שנוסעים בכל רחבי העולם כדי ליעץ לחברות כיצד למקסם רווחים. הסרט אינו יוצא ולו לרגע אחד מחדרי המלון בהם הם שוהים (באפריקה, הודו, או אירופה). הם טובים בעבודתם, אבל הם בעצם רוצים קידום. וכשמישהו אחר מקבל את הקידום שהם כל כך רצו, ואשה מתמנה במקום אותו אחד שהתקדם, הם מאבדים את זה. מה ואיך בדיוק, לא הבנתי. אבל זה צריך להיוץ סרט סאטירי על עולם העסקים. אולי אם וכאשר אראה את הסרט הזה, אבין יותר. הטריילר לא ממש מפזר את הערפל, אם כי הוא מבהיר את האוירה ההומוריסטית שבו.

zeit der kannibalen"עידן הקניבלים" מועמד ל- 3 פרסי לולה: פרס הסרט, תסריט, ובימוי.

"ג'ק" (Jack) – אדוארד ברגר

דרמה ריאליסטית שנראית כמו משהו שהייתי רוצה לפגוש בו. סיפורו של ילד, ג'ק מן הסתם, שחי עם אחיו הקטן ועם אימו. האמא היא, איך לומר, לא ממש יודעת להתנהג כמו אמא, אלא דואגת יותר לסיפוקים מיידיים שלה. ג'ק מוצא את עצמו דואג לאחיו הקטן, מבשל לו, ולוקח אותו אל ומבית הספר. אבל יש דברים שקורים בחיים שילדים לא יודעים (ולא צריכים) להתמודד איתם. וג'ק צריך להסתדר לבד. הטריילר (הלא מתורגם) מתחיל כמו משהו צבעוני ורגיל, אבל תנו לו את הזמן שלו. זה נראה כמו דרמה עוצמתית ומסקרנת.

"ג'ק" מועמד ל-3 פרסי לולה: לפרס הסרט, בימוי, ותסריט.

וזהו, בינתיים. טקס חלוקת פרסי הלולה יתקיים ב-19 ביוני. אני אמשיך לעקוב ולדווח.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “לולה 2015: המועמדויות

  1. "ג'ק" הוקרן בירושלים בשנה שעברה (והבמאי אפילו היה אמור להיות שם, אבל איכשהו נעלם לפניי Q&A). אכן, מדובר ביצירה מרגשת ויפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s