דוקאביב 2015: סוס מנצח

(שם הסרט במקור: Dark Horse)

אחרי 3 פוסטים שפרסמתי על סרטים שראיתי במסגרת הפסטיבל, אפשר אולי להסיק שאני די סובל. שהסרטים שאני רואה לא ממש מוצלחים. זה לא ממש נכון. אני רואה גם סרטים טובים. הנה כ-400 מילה על סרט נהדר שנקרא במקור "סוס שחור" אבל בתרגום העברי השחור הפך למנצח. הפעם, אני חושב, שהמתרגם צדק.

איזה כיף שיש פסטיבל דוקומנטרי. איזה כיף שאפשר לגלות סרטים כאלו באמצעות הפסטיבל הזה. סרט מתוק-מתוק, מרגש, קטן, צנוע, ועם זאת חם, אנושי, מקסים, נהדר.

בימים כאלו, ימים שבהם הקפיטליזם החזירי רק הופך חזירי יותר, והעניים רק הופכים יותר עניים, בימים כאלו מגיע סיפור אחד קטן מעורר השראה מווילס על חבורה של אנשים פשוטים-פשוטים, וסיפור נצחון אחד גדול שלהם על השיטה של העשירים. סצינה אחת בסרט בה אחד מהגיבורים מספר שהתג שהוא לבש בכניסה לאחד ממירוצי הסוסים נתן לו אפשרות כמעט להגיב באצבע משולשת לאחד האנשים שהסתכלו עליו מלמעלה, הסצינה הזו מספרת את כל הסיפור. "אני בעלים של סוס, אני. לא איש נקיון כמו שאתה אולי חושב שאני נראה". "סוס מנצח" מדבר על הכבוד של אנשים פשוטים, ואיך אפשר בכל זאת לקנות עם הכבוד הזה במכולת של הכוחות הכלכליים העצומים שמשחקים בסכומים דמיוניים. והכוח של האנשים הפשוטים מסתכם במילה אחת: סולידריות.

dark horse documentary"סוס מנצח" מספר על חבורה של אנשים שהקימו סינדיקט. כל אחד שם 10 פאונד לשבוע. 10 פאונד. זה הכל. זה סכום שגם אדם לא עשיר במיוחד יכול לתרום. אבל עשרה פאונד לשבוע, כפול 30 איש בערך בקבוצה הזו, כפול 52 שבועות בשנה, כפול כמעט 10 שנים שהסיפור הזה נמשך, כאן כבר מדובר בסכום כסף משמעותי. סכום כסף שמאפשר להגשים חלומות. גם כנגד המערכות הכלכליות הגדולות והמשומנות ביותר.

הסרט הוא בעיקרו מעקב כרונולוגי אחרי קבוצת אנשים המספרים את סיפורם במבט לאחור. הם בריטים במלוא מובן המילה, כלומר, חביבים, מלאי הומור ואנושיות חמה. העריכה מדודה, נשארת קרוב לאנשים, לסיפורים שלהם, לא מנסה לחלוב את מוסר ההשכל בכוח. הסיפור יודע עליות ומורדות, ואנחנו נכבשים מהר מאוד בקסם של האנשים האלו, שפשוט הולכים עקב בצד אגודל אל עבר חלום, והכל מתוך כבוד הדדי, מוכיחים שסולידריות היא ערך שיכול לחיות ולהתקיים גם בעולם קר, קשוח, ואכזרי כמו זה של היום. ובסוף הם גם מלמדים את עצמם שיעור, לא להרים את האף יותר מדי למעלה, לא לחטוא בחטא היוהרה. הם שמחים בחלקם, וזה הרבה מאוד. הם משיגים הישגים שעשירים ומנוסים מהם לא השיגו. השמחה שלהם היא אמיתית, מהלב, והעצב, כשמגיע, מאוד נוגע ללב.

והסרט הזה לחלוטין מטמיע אותי בחיי אנשים פשוטים, חסרי אינטרסים פומפוזיים, מלבד קצת רצון בטעם לחיים מעבר לעבודה הקשה והיומיומית במכרות או במלצרות. ורוב הזמן הקסם הזה של אנשים פשוטים עובר לגמרי לקהל. קל להבין מדוע הסרט הזה זכה בפרס הקהל בפסטיבל סאנדאנס האחרון. הוא פשוט כזה. מקסים וכובש. חוויה רגשית מלבבת שגם שיעור בצידה. שיעור על כך שסולידריות, אחווה של אנשים, יכולה להתקיים, אף על פי כן ולמרות הכל, ויכולה אפילו לנצח כוחות כלכליים גדולים ממנה.

הקרנה נוספת של "סוס מנצח"

ביום רביעי, ה-13.05.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s