דוקאביב 2015: קרדיט לרצח

פסטיבל דוקאביב נמשך עד שבת, מחרתיים, אבל הפרסים בתחרות חולקו כבר אתמול. "קרדיט לרצח", זכה בפרס הצילום (מוצדק לטעמי). באספקטים אחרים קצת פחות התלהבתי מהסרט הזה. הנה כ-300 מילה על מה שחשבתי על "קרדיט לרצח":

יש לפעמים סרטים כאלו שאני נוהג להגיד עליהם שהם יפים מדי. "קרדיט לרצח" הוא אחד כזה.

והוא באמת יפה. מצולם נפלא, ערוך בקצב מדוד, לוקח אותי ביד בצורה בטוחה ושקולה, מסביר לי הכל, מפתח את סיפור החקירה הזה הזה שלב אחר שלב בסבלנות. הכל ממש טוב בסרט הזה. ובאיזשהו מקום הסרט הזה רוסי מאוד, לא רק בשפה שלו. הזמן שהוא לוקח, החשיבה שלו, מצד אחד יש בה אפילו רגעים של פיוט, ומצד שני, הוא לא עוזב את קרקע המציאות.

אז אם הכל כל כך טוב, מה לא טוב?

credit for murderזה בדיוק מה שהפריע לי. "קרדיט לרצח" יוצא מתוך סיפור רצח סטייל דעאש של בחור צעיר ותמים שפשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, והסיפור הספיציפי הזה מתפתח לכדי חקירה וחשיפה של כל הקבוצות הניאו-נאציות שפועלות ברוסיה של היום, כל הפוליטיקה המתלווה לפעילות של הקבוצות השונות, היריבויות השונות, ואיך, בסופו של דבר, כל הפעילות של כל הקבוצות האלו נשלטות ע"י איזה פוטין אחד שמסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו. אז יש כאן סיפור די מדהים. אבל זה סרט ש להמשיך לקרוא