מרגלת: הביקורת

(שם הסרט במקור: Spy)

הביקורות טובות, הרעיון מגניב: לנסות להתיך קומדיה מהסוג הקלאסי, זה שמטרתה הראשונה והעיקרית היא להצחיק, ביחד עם סרט אקשן בידורי, זה שמטרתו הראשונה והעיקרית היא לפתוח את העיניים בזיקוקי דינור של אקשן ואפקטים, ואם אפשר, גם מתח משובח. נדמה לי שמסביבי כולם אוהבים את הסרט הזה, או לפחות מסמפטים אותו. אני לא מבין על מה הם מדברים.

לא יעזור. לא משנה כמה אני מנסה לצאת מעורי, ולחפש את הסרטים שאני בד"כ לא אוהב לראות, אולי תהיה לי הפתעה טובה, לא עוזר. גם את "מרגלת", שאינו נמנה על כוס התה הרגילה שלי, ניסיתי להעביר לאגף ההפתעות הטובות. וגם בו נפלתי על הפרצוף.

spyראשית, כמעט ולא צחקתי בסרט הזה. אולי העליתי על פני גיחוך קל פה ושם, ואם כבר היתה בדיחה אחת שכן הצחיקה אותי, כבר ראיתי אותה בטריילר, אז זה לא נחשב. אני נמנע באופן קבוע מהקומדיות המגעילות שהאמריקאים מביאים לנו. ומשום מה, מליסה מקאר'תי, בשבילי עדיין סוקי הנעימה והמקסימה מ"בנות גילמור", החליטה שהיא רוצה להיות מלכת הגועל הזה. היא באמת שחקנית טובה, המקארת'י הזו, ולאחרונה ראיתי אותה ב"וינסנט הקדוש", מול ביל מארי, שם היא היתה מרגשת ונהדרת. אז כאן, ב"מרגלת", היא עושה ככל יכולתה להחזיק את הסרט הזה בחיים. אבל יש לה מעט מאוד חומר לעבוד איתו.

כי, למשל, ג'ייסון סתאת'ם. שחקן של סרטי אקשן. הוא מנסה לתת לה קונטרה קומית. מה זה מנסה, לוחץ. בכל הכוח לוחץ. מתאמץ מאוד מאוד מאוד להצחיק. ולא הולך. זה לא עובד ככה. לא בכוח. והוא שחקן משנה. כל השאר רגועים יותר, אבל אין כאן כמעט סט-אפים קומיים, ומכאן שאין כמעט רגעים של צחוק משוחרר. עד כמה ש"שעת שיא" על כל המשכיו היו אידיוטי בעיניי, את זה הם עשו טוב: את השילוב בין ההומור לבין האקשן. ההומור היה מצחיק מאוד, והאקשן, כשהגיע, היה אפקטיבי.

ב"מרגלת", גם זה לא עבד עלי. כי בקטעי האקשן לא תמיד הבנתי מי נגד מי. הכל מהיר מדי, ערוך קצוץ דק מדי. שלא לדבר על זה שפול פיג, הבמאי, הרגיש כל הזמן את הצורך להדהים אותי, אז הוא משתמש כל הזמן באפקט סלואו-מושן. מגוחך, מיותר, ובעיקר מפריע.

מה גם שאין כאן מתח בכלל. אני לא מצפה לתסריט חכם ועמוק. אבל אני כן מצפה למינימום של יצירת הזדהות עם דמויות, כדי שאחשוש לגורלן ברגעים מסוימים בסרט. אבל גם את זה אין. מספיק שאומר שגם אם יש רגע בסרט שבו אחת הדמויות מתגלה כבוגדת, תוך חצי רגע גם הבגידה הזו מסתדרת, והכל יופי-טופי שוב. אין כאן גם תסריט שמנווט דמויות בצורה הגיונית, שישלב רגעי צחוק עם מתח ואקשן בצורה הומוגנית. שום דבר לא ממש עובד לי בסרט הזה.

אז מה שנשאר הוא להצטער על מליסה מקארת'י, שכל העולם נופל לרגליה על הסרטים האידיוטיים האלו שהיא עושה, אבל אני חושב שהיא שחקנית סופר-כשרונית שמבזבזת את הזמן שלה על סרטים שלא מאפשרים לה להביא את הכשרון שלה לידי ביטוי. היא באמת משתדלת כאן, ב"מרגלת", אבל אין לה כלים קומיים או דרמטיים לעבוד איתם. סתם סרט מאכזב לטעמי, "מרגלת".

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מרגלת: הביקורת

  1. סרט שהעלה לפרקים חיוך על שפתי, אך יצאתי ממנו בתחושה חמצמצה משהו.
    היתה בו בסרט החמצה והקלשה של כל הסיפור, למרות ניסיון ההתכתבות עם ז'אנר סרטי הריגול.
    גם אני אוהבת את מליסה מקארת'י עוד מימיה כסוקי ב"בנות גילמור".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s