הקפות: הביקורת

סרט משונה, "הקפות".

encirclementsמצד אחד, יש בו סיפור נוגע ללב על ילד שלוקח ללב את המצב בבית, ואת המצב של השכנים שלו, ושל כל העולם הסובב אותו. ילד רגיש בצורה יוצאת דופן, בן למשפחה מתפרקת. מצד שני, משהו בעולם הזה שסובב את הגיבור היה לי משונה. זה עולם של מסורת יהודית, אבל האבא והאמא של הילד הם חילונים, או לפחות לא כאלו שנושאים סימני מסורתיות נראים לעין (או לאוזן. או ללב). הרגשתי חוסר התאמה בין הגיבור של הסרט לבין הסביבה שלו. מאיפה הילד מכיר משחקי תורה שכאלו?

מצד אחד, יש כאן הקפדה גדולה על משחק. אסי לוי מצוינת כתמיד. וגלריית שחקני המשנה (אורי גבריאל, יעקב כהן) עושה עבודה נהדרת. מרתק לראות את השחקן הראשי, ילד אלמוני נוגע ללב, בקרב של ממש עם אחד משחקני ישראל הכי טובים שיש: ליאור אשכנזי. בחלק השני של הסרט זה ממש קרב בין שתי הדמויות. וליאור אשכנזי, גיבור "חתונה מאוחרת" ו"ללכת על המים", מפסיד את הקרב לילד הטירון הזה. הופעה מלאת ניואנסים ואינטלגנציה רגשית יש לילד הזה.

מצד שני, נדמה שבשלב מסוים נגמר ללי גילת הבמאית הכסף, והיא העדיפה להתמקד בבימוי השחקנים, ולהזניח את האספקט הויזואלי. כמעט ואין עבודת ארט בסרט, והקירות לבנים וריקים. הצילום הופקד בידיו של שי גולדמן, אבל הוא העדיף להתמקד בהחלטה הקלה מדי של אורות כתומים חמים, שרק מבליטים את הריק של העיצוב האמנותי.

אבל הכי משונה: אני לא מתמצא בהלכות יהדות, אבל נדמה לי ש"הקפות" הוא סרט שמקדש טקסי יהדות שונים, אבל מספר בעצם סיפור נוצרי. סיפור על דמות שמתענה, ובייסוריה לוקחת על עצמה לתקן את העולם. עבירות שבין אדם למקום ובכלל, יחסים בין אדם לאלוהיו, הן לפי הבנתי טריטוריה פרטית. אבל הסרט הזה הופך את היחסים עם אלוהים למשהו פומבי. לפי המסורת הנוצרית, כשישו הועלה על הצלב הוא לקח על עצמו את כל חטאי הקהילה, ובייסוריו ניקה את כולם מחטאיהם.  הילד הזה הוא כמו ישו קטן, הלוקח על עצמו להתפלל בשביל כל העולם, קורס תחת הנטל בהקפות, אבל נשאר נחוש לתקן את כל עוולות העולם בתענית, בהתייסרות פרטית בשביל הכלל. אפילו הסיפור על נאדיה של יעקב כהן (שהזכירה לי את אוולין של שמיל בן ארי מ"חולה אהבה משיכון ג'") מסתדר בעקבות מה שהילד עושה. אמנם יש דבר כזה ביהדות בית תפילה, ויש נוסח תפילה כללי ומוסכם, אבל בסופו של דבר, שמו של כל אדם נחתם ע"י אלהים ביום כיפור לפי מעשיו, תכונותיו, התכוונותו, וחרטותיו שלו, ולא על פי מעשי האחר.

איכשהו, להבנתי, "הקפות" מספר סיפור נוצרי על יהדות. משונה.

יש הרבה לב חם וכוונות טובות בסרט הזה. יש הרבה כשרון. לא כולו בא לידי ביטוי ב"הקפות". יש בסרט הזה להרגשתי איזושהי חוסר התאמה בין הסיפור לבין סביבתו. לא התחברתי אליו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s