הקול בראש: הביקורת

(שם הסרט במקור: Inside Out)

והנה מגיע "הקול בראש". הסרט החדש מבית ההפקה של פיקסאר. ואחרי שבשנים האחרונות זוהרו של האולפן המיוחד הזה הועם בסדרה של כמה סרטים לא הכי מעניינים, נדמה שההתרגשות הפעם גדולה. הסרט הוקרן בפסטיבל קאן, ובכל רחבי העולם מכתירים את הסרט הזה כיצירת מופת. חוגגים את חזרתו לגדולה של האולפן הזה.

אז אחרי שראיתי את הסרט אני רוצה לתרום את שני הסנט שלי: אני מסכים שמדובר בחזרה לגדולה. אבל עם הסתייגות. כי אין לי בכלל ספק שמדובר בסרט הטוב ביותר של פיקסאר מאז "צעצוע של סיפור 3". ובכלל, הסרט הזה די מתקרב ליצירות הגדולות באמת של "פיקסאר", שהן לטעמי "וול-אי" ו"רטטוי". ובטח שהסרט הרבה יותר טוב מ"למעלה", סרטו הקודם של פיט דוקטר, הבמאי של "הקול בראש" (על "למעלה" אני נוהג לומר שזה סרט עם התחלה מצוינת ועם סוף מצוין, אבל עם אמצע ככה ככה). אבל, איכשהו, אני מרגיש ש"הקול בראש" הוא סרט שכל כך מתפוצץ מכשרון, מדמיון, מחוכמה, עד שהוא קצת שכח לערב אותי בתסריט בצורה רגשית מספיק. וכך המסע שהדמות הראשית עוברת הוא מרתק יותר בגלל הסביבה שלה, ופחות בגלל מה שעובר עליה.

inside outאבל אולי נתחיל מהסוף. הסרט הזה, להבנתי, הוא לא סרט לילדים. כלומר, אין כאן שום דבר גס או בוטה, שום דבר שיצלק נפש של עולל רך בשנים, אבל להבנתי "הקול בראש" הוא בכלל סרט על התבגרות (וזה אפילו נאמר במפורש בסרט לקראת סופו, כשאחת הדמויות מצביעה על כפתור שכתוב עליו Puberty, ושואלת: מה זה?). "הקול בראש" ממפה את מפת הרגשות האנושית, אבל גם מספר על התבגרות, ועל כך שבהתחלת חיינו הכל ברור, מסודר, מקוטלג, ומאורגן. לכל אחד יש את התפקיד שלו. עצב, שמחה, גועל, וכעס, כל אחד מגיע בתורו. התבגרות, לפי "הקול בראש", פירושה ערבול חושים. איבוד התחושה שהכל ידוע ומוכר. התחלת המסע שבו האינדיבידואל צריך להחליט ולבחור בעצמו, ולפתח רגשות כלפי הגירויים שבחוץ בעצמו, ולא כפי שמוכתב מהסביבה החיצונית. כך קורה שהילדה שבתוכה פועלים הרגשות האלו היא בת 11 (ממש על סף הבגרות המינית), והיא עוברת משבר: הוריה עברו דירה, והיא עכשיו בסביבה חדשה, צריכה להסתגל לעיר חדשה, בית ספר חדש, מכרים חדשים. והבלבול משתלט.

אבל הטעות של הסרט היא שהגיבורה שלו היא לא הילדה הזו. היא הרגש הזה שנקרא "שמחה". המסע שהרגש הזה עובר במהלך הסרט הוא מרכזו. והבעיה היא שהדמות הזו לא כל כך מעניינת. בטח לא כמו הילדה שהרגשות מפעילים. הרגש הזה הוא חד מימדי. ובכלל, היא כמו חסידת ברסלב מצויה שרוקדת בצמתים. 'אין יאוש בעולם' ו"מצווה להיות שמח' היא תגיד לכולם. זה לא פלא שהרגעים המרגשים באמת ב"הקול בראש" מגיעים רק לקראת סופו, כשכל הרגשות מתערבלים, והשמחה בוכה, ו'עצב' הופכת להיות דמות פחות פלגמטית ויותר פעלתנית, משתפת פעולה עם 'שמחה' כדי ליצור דמות אחת מלאה יותר שהיא הילדה.

ובינתיים, המסע הזה עובר בכל כך הרבה מקומות שפשוט שומטים לסתות. הסרט הזה הוא כמו מחקר על צפונות נפשו של אדם. מה זה זכרון, מה ההבדל בין זכרון רגעי לבין זכרון שישאר לאורך שנים, איזה רגש יתעורר עם העלאת כל זכרון וזכרון, מה זה תת מודע, היכן שוכנים הפחדים הכי כמוסים שלנו, ועוד כהנה וכהנה אבחנות מרתקות על תפקודו של אדם – כל אלו ועוד הרבה יותר מהווים את הסביבה המשמשת רקע למסע של גיבורת הסיפור, 'שמחה'. קצת כמו "שמש נצחית בראש צלול', הסרט מתרחש ברובו בתוך ראשה של הילדה, אבל בניגוד לסרט המושלם ההוא, הסביבה שבה הוא מתרחש מעניינת יותר מהמסע עצמו. לא ממש אכפת לי מהדמויות החד מימדיות האלו (לפחות לא עד לקראת הסוף, שם רגשות מתחילים לנזול אחד אל תוך השני), והיציאות החוצה, אל הילדה שעליה הכל משפיע, מעטות מדי (והרי בכל פעם שכן יוצאים החוצה רואים איך הרגשות משפיעים. שם גם הדמעות זולגות. בעיקר בסצינה בכיתה, והסצינה שמגיעה ממש לקראת הסוף). אין ב"הקול בראש" את האיזון הכל כך מדויק בין חקירת הפסיכולוגיה של אדם, של מה מפעיל אותו, לבין סיפור המסע הסוחף שהוא עובר, אותו איזון שהפך את "שמש נצחית בראש צלול" לסרט כל כך מצוין.

אז כן, אני בהחלט מבין את כל ההשתפכויות על הסרט. וגם אני מאוד אהבתי אותו בסופו של דבר. הוא חכם ומרתק בצורה בלתי רגילה, הוא רק לא סוחף מספיק בצד התסריט שלו. ועדיין, זאת צפייה מומלצת בהחלט. חוויה רגשית וחכמה מאוד, "הקול בראש", גם אם היה יכול להיות קצת יותר טוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s