הדברים שאני רוצה: הביקורת

(שם הסרט במקור: La Liste de mes Envies)

הסרט הזה הפתיע אותי לטובה. בסך הכל סיפור קטן על אשה פשוטה שיום אחד זוכה בפרס הגדול בלוטו. הרבה-הרבה-הרבה כסף. מה היא עושה? "הדברים שאני רוצה" הם הרשימה של הדברים שהיא יכולה ורוצה לעשות בעקבות העושר הזה שנפל עליה.

נשמע כמו קומדיה פשוטה, קטנה, וחביבה. למעשה מושקעת בסרט הזה הרבה יותר מחשבה, והוא אפילו נוגע ללב.

כשאני קונה כרטיס הגרלה של מפעל הפיס, אני בעצם קונה חלום. הרי הסיכוי לזכיה הוא קטן עד כמעט לא קיים. מה שאני מקבל בעצם הם כמה ימים שבהם אוכל לחלום. כמה ימים שבהם אני אדמיין את עצמי בודק את המספרים הזוכים, שמח ולא מאמין לראות שאלו הם באמת המספרים שלי, ואז אני אסע לבית מפעל הפיס (שעל יד סינמטק תל אביב, אגב) ואקבל לידי צ'ק, ואפקיד אותו בבנק, ואז…השמיים הם הגבול. או שאני פשוט אמשיך בחיים שלי, רק בלי הדאגה הכלכלית הקבועה.

liste de mes enviesוזה מה שגיבורת הסרט הזה עושה. הסרט אמנם מתחיל מאותה זכיה, אבל אז הוא נפרס דווקא לרוחב. "הדברים שאני רוצה" לאו דווקא מתקדם בכיוון נראטיבי מסורתי. הוא מתאר את חייה של ג'וסלין, הדמות הראשית, באהבה וברכות. תנועות המצלמה החלקות והמרשימות מקרבות אותנו בצורה בלתי ישירה אל חייה הפשוטים של אשה פשוטה, אחת ששמחה בחלקה. יש לה עסק קטן ומצליח (בקנה מידה מקומי), יש לה בלוג קטן ומצליח (בקנה מידה מקומי), ויש לה בעל וילדים שכבר גדלו, וגם שם העניינים פחות או יותר בסדר (והסרט מספר גם על המשברים, וגם על הרגעים היותר טובים).

ובתוך כל זה – הזכייה בלוטו. בסצינה מוגזמת מאוד (ומצחיקה מאוד) מוזהרת ג'וסלין מהשינויים שיחולו בחייה עכשיו, כשהסטטוס שלה משתנה פתאום, בבת אחת. אבל ג'וסלין בוחרת להמשיך בחייה. "הדברים שאני רוצה" מציג את החשיבות של חלומות בחיינו. חלומות כמאווים, כמשהו שלאו דווקא מושג, אבל כמשהו חיוני בחיים שלנו. כי הרגע שבו החלום הזה מתרסק הוא גם הרגע הכי מרגש בסרט. זה הרגע שבו גם הבנתי שהסרט הזה הוא יותר מסתם סרט חביב. יש בו תובנה לחיים, ויש בו עשייה קולנועית אינטלגנטית. הליהוק של מתילד סנייה, למשל, הוא ליהוק מדוייק מאוד. יש בה, באחות הקטנה לבית סנייה, שילוב של קשיחות ורוך, משהו שמשדר בגרות של מישהי שכבר עברה כמה דברים בחיים, ועם זאת גם תמימות של מישהי שעדיין רוצה לחלום כמו צעירה על חיים טובים יותר.

דמויות המשנה בסרט אמנם קרטוניות ולא מפותחות מספיק, אבל הן מספקות סביבה נעימה, משעשעת לפרקים, מרגשת ברגעים אחרים, סביבה המתרכזת בסיפורה של הדמות הראשית. דמות שמחפשת לשמור על החיים הרגילים שלה, ועם זאת גם לשמור על החלום.

אני מודה שהסוף של הסרט משאיר אותי קצת באוויר בצורה לא הכי מספקת. ג'וסלין אומרת בסוף משהו כמו: "אני מאושרת? כן. וגם לא כל כך". משהו במערכה השלישית של הסרט קצת סוטה מהקשת הרגשית של כל הסיפור, תועה קצת לכיוון לא ברור, ומשאיר דברים לא פתורים. ועם זאת, "הדברים שאני רוצה" מספר על חשיבותם של חלומות בחיים שלנו, גם אם הם לא מושגים. אנחנו חייבים איזושהי אידאה אחריה אנחנו רודפים כל החיים, גם אם בסופו של כל יום אנחנו חוזרים אל מקלחת חמה בבית הפשוט שלנו ברמת גן, ולא בסביון. גם רמת גן מספיק טובה. העיקר שנוכל לחלום. העיקר שתמיד תהיה לנו קומה נוספת אליה נוכל לשאוף. חיי רוח דמיוניים אולי, אבל הכרחיים לקיום שלנו.

סרט יפה, רגיש, ואינטלגנטי, "הדברים שאני רוצה". הפתעה נעימה בבתי הקולנוע עכשיו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s