פרסי אופיר 2015: ג'רוזלם

לסרט הזה באתי עם חששות מאוד גדולים. הרי אני לא מחובבי ז'אנר הזומבים. וגם הטריילר נראה לי מאוד לא מבטיח. מצד שני, אלו הם האחים פז שעל ההגה. והם כבר אחראים על שתי יצירות שאני מחבב: "פובדיליה" שהיה סרט מרתק, ו"מתים לרגע" הטלויזיונית, שנטתה קצת יותר מדי למיין-סטרים, אבל בסך הכל היתה בידור עשוי היטב. אז בכל זאת היתה לי תקווה שלא יהיה פה סרט טראש מיותר.

בסופו של דבר, ההתרשמות שלי יותר חיובית משלילית, אבל היו לי בסרט הזה גם כמה רגעים די בלתי נסבלים. משהו לא אחיד יש בסרט הזה, אבל הוא בידור טוב, בסך הכל. קודם כל, צריך לומר: זה לא נראה בכלל סרט ישראלי. "פובדיליה" (ובמידה מסוימת גם "מתים לרגע"), ועכשיו גם "ג'רוזלם" מלמדים אותי שהאחים פז לא מתפשרים על איכות טכנית. זה נראה סרט מרשים מאוד, הפקתית. מרגע הפתיחה המרשים (אבל הקצת ארוך מדי), דרך קביעת הקונספט של סרט שלם מבעד למשקפי גוגל גלאס (או איך שלא קוראים לזה), ועד לרמת אפקטים די מניחה את הדעת, הכל מצביע על סרט שהקהל הרחב לא יוכל להבדיל בינו לבין כל סרט אמריקאי אחר (שזה טוב, וגם לא טוב, כן?!). מה גם שהסרט מדבר כמעט כולו אנגלית, אז הוא עובר כאמריקאי לגמרי. תוסיפו לזה את הבלחות ההומור הבלתי צפויות, שהאחים פז מזריקים לסרט הזה בחוכמה (באדיבות אינספור ההמצאות שהמשקפים הטכנולוגיות האלו מספקות), ותקבלו סרט שמאזן יפה בין רגעים דרמטיים לרגעי אימה (מה גם שהבמאים האלו לא התפתו לסרט בזמן אמת, וידעו לערוך את הסרט הזה בקצב טוב, שמוותר על רגעים מתים, ומצד שני יודע לתת רגעי הרפיה כשצריך).

גם לכאן נכנס הסכסוך הישראלי פלסטיני. מתוך "ג'רוזלם". סרט זומבים.

גם לכאן נכנס הסכסוך הישראלי פלסטיני. מתוך "ג'רוזלם". סרט זומבים.

אבל כאן נכנסים הדברים הפחות טובים. הליהוק. יעל גרובגלס הפתיעה אותי לטובה (לא כל כך אהבתי את "כלבת", אבל כאן היא ממש בסדר גמור), ואפילו הופתעתי מאוד לטובה מתום גרציאני, שחקן שאני זוכר מאוד לטובה מאחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות, "מקום בגן עדן" של יוסי מדמוני. גרציאני מביא הרבה כריזמה ואנרגיה לתפקיד המארח הערבי של התיירות האלו. אבל כנגד השחקנים האלו ניצבים השחקנית הראשית, דניאל ג'יידלין, וגם יון תומרקין כמושא אהבתה. קודם כל, איזה אהבתה, ומה פתאום אהבתה. היה כאן זיון אחד פשוט של שכרות. מכאן ועד לא לעזוב אותו בשום פנים ואופן כשהזומבים מתקיפים ויש סכנת חיים – זו תפנית דרמטית חדה מדי מכדי שאוכל לעכל. אבל בעיקר ג'יידלין הרסה לי את הסרט. מצד אחד, ברור שלבחורה הזו יש תשוקה בלתי נגמרת ליצירה קולנועית. היא היתה הבמאית-תסריטאית-צלמת-עורכת-מלהקת-מעצבת אמנותית-מעצבת תלבושות- והמפיקה של "טירוף כפול 3", סרט שראיתי במסגרת הקרנות האקדמיה בשנה שעברה. אבל כמו שבסרט ההוא התשוקה ליצירה לא הספיקה, גם כאן ג'יידלין לא יודעת לבנות רגעים דרמטיים. בתחילת הסרט זה עוד איכשהו עובר, בכלל הכימיה המלבבת שיש לה עם גרובגלס. אבל, בעקרון, לג'יידלין יש שני מצבי צבירה: היסטרית מאוד מאוד, והיסטרית מאוד- מאוד- מאוד. אם היא נכנסת לפאניקה בלתי מידתית כבר כשילד גונב ממנה את התיק בחלק הראשון של הסרט, אז מה אתם חושבים שקורה כשהיא נמצאת בסכנת חיים מיידית בחלק השני של הסרט? הצרחות, וההתנשפויות, וההיסטריה שלה כל כך בווליום גבוה כל הזמן, עד שלקראת סוף הסרט כבר די נמאס לי, ורציתי כבר שהזומבים פשוט יטרפו אותה, ושיגמר הסרט הזה כבר. גם תומרקין די בהיסטריה, ולא עוזר, אבל ג'יידלין כמעט קטטונית, ואין לי שום דרך להתייחס לדמות הצווחנית שלה.

אז נכון שאין כאן ממש סרט עמוק, וגם ברגעים הטובים שלו (שגם מהם יש לא מעט) חשבתי שיש כאן בסך הכל סרט תיירותי מקורי וחביב בלי הרבה ערך מוסף (כלומר: בידור לא רע, גם אם זניח למדי), רק חבל שיש בו אלמנטים שהורסים ולא משלימים לי את החוויה בצורה מספיק טובה.

——————————————-

"ג'רוזלם" היה הסרט האחרון שראיתי במסגרת הקרנות האקדמיה השנה (ראיתי 26 מתוך 27 הסרטים שבתחרות. אחד מהסרטים מוקרן בסטרימינג בלבד לחברי האקדמיה בלבד, אז עליו דילגתי. אבל גם כך הוא זניח למדי). הגיע זמן סיכומים. בעוד יום-יומיים, גם זה יגיע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s