אוסקר שפה זרה 2016: מקבץ ראשון

יש דברים שהבלוג הזה עושה באופן שיטתי. אחד מהם הוא מעקב אחרי הסרטים שהמדינות השונות שולחות לשיפוט האקדמיה האמריקאית בקטגוריית הסרט בשפה שאינה אנגלית. אני לא כל כך מתיימר להמר מי יזכה ומי יקבל מועמדות (למרות שהשנה, נכון לעכשיו, יש מועמד אחד ברור לזכיה. עליו בהמשך הפוסט היום), ולכן המטרה של סדרת הפוסטים השנתית הזו היא יותר להתוודע אל הסרטים היציגים של המדינות השונות בעולם. זו עוד דרך להכיר את הסרטים הבולטים בעולם היום, חלקם מגיעים אח"כ להקרנות בישראל במסגרות שונות, וחלקם אפילו מתגלים כסרטים טובים. בבלוגים אחרים מסתפקים בד"כ ברשימה הסופית, אני משתדל לחפש תקצירים וטריילרים לכל הסרטים שברשימה, כדי לנסות לדלות פנינים. ולפעמים יש כאלו.

הדד-ליין להגשת הסרטים הוא 1 באוקטובר. אחרי התאריך הזה יש עוד כמה התאמות של האקדמיה האמריקאית, וכמה ימים לאחר מכן מתפרסמת הרשימה הסופית. אנחנו היום ב-28 באוגוסט, וכבר התקבצה לה רשימה של 10 סרטים מ-10 מדינות שונות. אני משתדל לתת לכל מדינה ולכל סרט את המקום שלו תחת השמש, ולכן אני פורס את הסקירה הארוכה הזו על פני סדרה של פוסטים. בפוסט ארוך ובלתי נגמר של עשרות סרטים, כל אחד הולך לאיבוד. במקבצים של עשיריות ניתן להבחין בבולטים ובמעניינים. אז הנה סקירה של עשרת הסרטים הראשונים שנבחרו לייצג את מדינותיהם בקטגוריית הסרטים בשפה שאינה אנגלית באוסקר האמריקאי לשנת 2016 (כרגיל בסדרת הפוסטים השנתית הזו, לחיצה על הלינק בשם הסרט תוביל לטריילר):

קרואטיה – שמש גבוהה (Zvizdan). בימוי: דאליבור מאטאניץ'

זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון במסגרת "מבט מסוים". הטריילר די מרשים, ונראה שיש בו איכות ואווירה מרשימה, אבל כשניסיתי לברר קצת יותר פרטים על הסרט, מה שגיליתי הגניב יותר חששות לליבי. הרעיון מקסים: לנסות לבדוק את השפעות המלחמה שקרעה את מה שהיה פעם יוגוסלביה לחתיכות על האנשים שחיים שם עד היום. הבמאי החליט לספר סיפורי אהבה ולראות איך הם מתקיימים בכלל, באוירה המתוחה שהמלחמה מכתיבה. יותר מכך, הבמאי החליט לספר שלושה סיפורי אהבה שונים: ב-1991, לפני המלחמה, כשהרוחות סוערות, והכל רק מתדרדר לקראת כאוס; ב-2001, כשהמלחמה מאחורינו, אבל הפצעים עדיין טריים; וב-2011, כשהמלחמה היא כבר זכרון רחוק, אבל הרגשות שהובילו לאותה מלחמה עדיין רוחשים מלמטה. שלושה סיפורי אהבה שונים, אבל שלושת הזוגות מגולמים ע"י אותם שני שחקנים, וברקע אותם שחקני משנה שרק מחליפים תפקידים. איכשהו אני לא בטוח שההחלטה הזו לא תקלקל לי את הסרט.

גרמניה – מבוך השקרים (Im Labyrinth des Schweigens). בימוי: ג'וליו ריצ'רלי

הסיפור של גרמניה השנה מעניין. הסרט הגרמני היציג של השנה הוא סרט יוצא דופן. סרט של 140 דקות בשוט אחד. זוכה 6 פרסי האקדמיה הגרמנית, כולל פרס הסרט הטוב. אחד הסרטים הכי טובים שראיתי השנה. אבל "ויקטוריה" לא כשיר להישלח לאוסקר, כי הוא מדבר ברובו אנגלית (גיבורת הסרט היא בחורה ספרדיה בברלין, והאינטראקציה שלה עם הגרמנים נעשית, כמובן, באנגלית).

אז האקדמיה הגרמנית בחרה את הסרט הכי טוב לטעמה, ולא את הסרט שהיא חושבת שהכי יתאים לאמריקאים (שלא כמו אקדמיה אחרת שאנחנו מכירים…). הלאה.

לפני כחודש יצא למסכים בארה"ב סרט גרמני שנקרא "פיניקס". זהו סרטו האחרון של כריסטיאן פצולד ("ברברה"). הביקורות על הסרט הזה מעולות, ואן תומפסון אפילו כתבה "האם זה ה'אידה' של השנה?", רומזת לזוכה האוסקר האחרון מפולין. אבל הגרמנים אפילו לא שקלו לשלוח את הסרט הזה לשיקול האקדמיה האמריקאית (ויש להם כנראה אנטי מובנה לסרט הזה, כי גם בטקס הלולה שלהם הם לא ממש התלהבו ממנו).

אז הם שולחים סרט שואה אחר. ודווקא סרט בינוני למדי. "מבוך השקרים" כבר הוקרן בישראל, והיה מועמד ללא מעט פרסי לולה של האקדמיה הגרמנית (ולא זכה בכלום), והוא יפה לעין, אבל הוא מלטף בצמר גפן נושא קשה: ההתכחשות של הגרמנים לזוועות שהם ביצעו. סיפורו של עורך דין צעיר ואידאליסט שמנסה לפקוח את עיניהם של הגרמנים ב-1958 למה שהם עצמם עשו עשור וחצי לפני כן. לא ממש אהבתי את הסרט, אבל הגרמנים חושבים שהאקדמיה האמריקאית אולי כן תאהב.

דרך אגב 1: את אלכסנדר פהלינג, השחקן הראשי ב"מבוך השקרים", נוכל לראות כבר בעוד שבועיים בקומדיה הישראלית החדשה (והמאוד מאוד מאוד מצחיקה) "פלאפל אטומי".

דרך אגב 2: את רונלד זהרפלד, השחקן שמשחק מול נינה הוס ב"פיניקס" (וגם שיחק מולה בסרט הקודם של פצולד, "ברברה") נוכל לראות מתישהו השנה בסרט ישראלי אחר שנמצא כרגע בחדר עריכה. מסתבר שהוא שיחק תפקיד לא קטן ב"פורצת", החדש והמסקרן מאוד של הגר בן אשר.

גואטמלה – הר געש (Ixcanul). בימוי: חאירו בוסטאמנטה

הסרט הזה כבר הוקרן בפסטיבל ירושלים, אך דילגתי עליו. למרות שהתקציר בתכניה של פסטיבל ירושלים מבטיח שהסרט הזה רחוק ממפגש אקזוטי סתמי עם תרבות זרה, הטריילר וכל מה שקראתי על הסרט דווקא מצביעים בדיוק על זה. נדמה שהסיפור רזה מדי, צפוי מדי: בחורה צעירה שחיה ועובדת במטע קפה למרגלות הר געש בגואטמלה חולמת על עתיד טוב יותר במקומות שנמצאים מעבר לאותו הר געש, אבל ההורים מבקשים להשיא אותה לאחד המקומיים, אז היא מנסה לפתות בחור צעיר שאמור לקחת אותה הרחק משם. אולי יש משהו בסרט הזה, לא ראיתי, אבל תנאי הפתיחה לא מסקרנים אותי.

קזחסטן – זר (Жат). בימוי: ירמק טורסונוב

עוד סרט שנראה כמו משהו אקזוטי, אבל לא באמת מרגש או נושא איזשהו ערך מוסף אחר. בקזחסטן של שנות ה-30, ילד בן 9 שהתייתם מאביו לוקח את דבריו ונעלם. הוא חי לבדו במערה, ומדי פעם יורד לכפר לבקר איש זקן אחד, ובחורה צעירה שהוא מאוהב בה. השנים חולפות. מלחמת העולם השניה בעיצומה. הוא מסרב להתגייס, והכפריים רואים בו בוגד. הוא מסתגר יותר אל עצמו, אל המערה, וגם חלומותיו לברוח עם אהובתו מתרסקים כשהיא מתחתנת עם אחר. בשנות ה-50 סטאלין נפטר, אבל במקום לשמוח על השחרור מעולו של זה, הכפריים מוציאים את זעמם על המתבודד המוזר. יום אחד מופיע בכפר הסוס של הגיבור המיוסר, אבל אותו גבר אינו בנמצא…

נשמע לי כמו סיפור קצר מוצלח שנמתח על פני סרט ארוך בעזרת הרבה מאוד צילומי נוף אוירתיים, והרבה חשיבות עצמית מוגזמת.

פלסטין – 18 המבוקשות (The Wanted 18). בימוי: פול קוואן, עמאר שומאלי

הנה סרט פלסטיני שמסקרן אותי. כן, זה עוד סרט על המצב, ועל הסכסוך, והוא כנראה דו צדדי, והוא כנראה גם יעצבן לא מעט ישראלים (אולי אפילו אותי), אבל הגישה הקולנועית הפעם מרעננת ומסקרנת. מדובר ביצירה דוקומנטרית שבחלקה משתמשת באנימציית סטופ מושן, וקצת מזכירה בסגנון שלה את אולפני אארדמן הבריטים (ש"שון כבשון" מבית היוצר שלהם מוקרן עכשיו בבתי הקולנוע בישראל).

"אנחנו פלסטינים. מגיע לנו בית משלנו, אדמה משלנו, חופש משלנו, פרות משלנו". כן, 18 המבוקשות משם הסרט הן 18 פרות. סיפור הסרט מתרחש בתחילת 1988, תחילת האינתיפאדה הראשונה. יחסי המסחר בין ישראל והשטחים נפסקים בגלל המצב. כמה תושבים מבית סאחור, כתוצאה מהמחסור במוצרי יסוד, יזמו רכישה של פרות מקיבוץ בישראל כדי שיוכלו לייצר בעצמם חלב. לא שהם ידעו משהו על חקלאות, אבל גם יוזמה זה משהו. ואז החיילים הישראלים אמרו להם שהפרות האלו הן סיכון בטחוני למדינת ישראל. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. הנה הטריילר המסקרן:

שווייץ – אודיסאה עיראקית (Iraqi Odyssey). בימוי: סמיר

גם הסרט הזה כבר הוקרן בישראל (בפסטיבל ירושלים. גם עליו דילגתי)

גם הסרט הזה הוא דוקומנטרי. וגם הוא ערבי. כן, הוא מייצג את שווייץ, אבל על זה בדיוק הסרט: על הפליטים הערבים בכל העולם. וספציפית לסרט הזה: הפליטים העירקים. במאי הסרט נולד בעירק אבל חי בשווייץ מאז שהוא היה ילד. בסרט הזה הוא יוצא לחקור את אילן היוחסין שלו המתפרס על פני כל העולם, מאוסטרליה ועד אנגליה. הבעיה שלי עם הסרט הזה היא לא הנושא שלו אלא משהו שנראה לי יותר כמו משהו שחוזר על עצמו, מתפזר, לא מפוקס מספיק, וכן, גם ארוך מדי (קרוב ל-3 שעות). מה גם שהסגנון של הסרט נדמה קצת מיושן (בטח אם משווים אותו לסרט הפלסטיני). אז אולי זה לא סרט רע, אבל לא נראה לי מלהיב.

בוסניה הרצגובינה – חיינו היומיומיים (Naša Svakodnevna Prica). בימוי: אינס טאנוביץ'

קראתי את התקציר של הסרט כמה פעמים, ולא ממש הבנתי. כלומר, מדובר בסיפור של משפחה, וסביר להניח שביריעה יחסית רחבה כל הדמויות מקבלות את הזמן שלהן, אבל לא ממש הבנתי את המנוע הדרמטי של הסרט הזה. אבא ואמא בני שישים פלוס, הבן עבר את ה-40, והבת בגיל 35. יש מריבות משפחתיות שקשורות למצב הכלכלי, ואז אמא חולה בסרטן. זהו פחות או יותר. הטריילר נראה מסוגנן ויפה לעין, אני רק לא בטוח שהאנשים שממלאים את התמונה היפה הזו מספקים דרמה ראויה.

לוקסמבורג – בבל (Baby(A)lone) – בימוי: דונאטו רוטונו

הסרט הזה יכול להיות מעניין. קודם כל, את השם שלו אי אפשר לתרגם. מדובר גם במילה "בבל", אבל גם בחילוק המילה לשתי מילים נפרדות – ילד (או מותק) ולבד. והסרט הזה מנסה לספר על בני נוער במציאות המערבית של היום. בני נוער שראינו, במידה מסוימת, גם בסרט הישראלי "6 פעמים". בני נוער שנמצאים בכאוס ללא גבולות, צורכים סמים וסקס ועוסקים באלימות על בסיס יומיומי. ובתוך ההמולה הזו, בחור ובחורה מבקשים למצוא את הלבד שלהם, את האהבה הרכה בתוך הסביבה הגסה והבהמית. נשמע ונראה מעניין.

רומניה – בראבו! (! Aferim ). בימוי: ראדו ז'ודה

הסרט הקודם של ראדו ז'ודה, "כולם במשפחה שלנו", היה סרט דחוס ומרתק. הוא זכה ב-6 פרסי הגופו של האקדמיה הרומנית לשנת 2013, כולל פרס הסרט הטוב, ואח"כ, כשהוקרן בארץ, התגלה כסרט מעולה. הסרט החדש של ז'ודה הוקרן בפסטיבל ברלין השנה וזכה לביקורות מתפעמות. למרות שראיתי רק סרט אחד של הבמאי הזה, אני סומך עליו שגם הסרט הזה מצוין. לכאורה, דרמה הסטורית לא ממש מסקרנת בשחור לבן: עבד צועני שניהל רומן עם אשת בעליו במאה ה-19 נמלט על נפשו כשהאדון מגלה את הנעשה. האדון שולח שוטר אחריו כדי שיביאו לדין. מסעו של השוטר ומפגשיו עם אנשים שונים הוא הסרט. נשמע ונראה קליל, אבל אני בטוח שיש בסרט הזה הרבה יותר.

הונגריה – הבן של שאול (Saul Fia) – לאסלו נמש

זה הסרט שיצא מפסטיבל קאן האחרון עם הביקורות הכי מתעלפות. הוא אמנם לא זכה בפרס המרכזי של הפסטיבל, אבל כל הסימנים מראים שמדובר ביצירת מופת, וכרגע זה הסרט המוביל לזכיה באוסקר שפה זרה השנה. סיפור פשוט: בחור יהודי המופקד על הובלת היהודים למשרפות באושוויץ, ולאחר מכן על פינוי הגופות אל קבר אחים המוני, מגלה שאחת הגופות היא כנראה של הבן שלו. מכאן הוא מקדיש את כל מה שנשאר מחייו כדי לארגן לבן שלו קבורה הולמת. סיפור פשוט אך כזה שמכיל עולם ומלואו, ומכל מה שקראתי על הסרט הזה, הטכניקה של הבמאי מחייה את המקום הנורא הזה בצורה מאוד מוחשית. קשה להתעלם מהסרט הזה, וקשה להאמין שמישהו אחר יזכה במקומו בפרס הגדול. הנה הטריילר

——————————

עד כאן סקירה של עשרת הסרטים הראשונים שנכנסו למירוץ לאוסקר לסרט שבשפה שאינה אנגלית. לכל אורך חודש ספטמבר יתפרסמו שמות של סרטים נוספים. כבכל שנה אני אאסוף אותם במקבצים ואפרסם אותם כאן.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “אוסקר שפה זרה 2016: מקבץ ראשון

  1. קרואטיה – יוקרן בחיפה.

    גרמניה – "פניקס" עלה למסכים בגרמניה ב25 בספטמבר אשתקד, מה שאומר שהוא לא היה יכול להיבחר השנה אלא שנה שעברה (דאז בחרו הגרמנים את "האחיות הנאהבות", הבינוני במקרה הטוב)… אבל עקרונית מסכים איתך לגבי "המבוך…".
    די מעניין שהיה להם את "אלסר", החדש של אוליבר הירשביגל על ניסיון התנקשות בהיטלר…
    ואתה באמת חושב שנוכל לראות את "הפורצת" השנה?

    גואטמלה – דווקא סרט יפה, נכון שהסיפור נראה די שגרתי וסביר להניח שאם לא היה מדובר בגואטמלה, אף אחד לא היה שומע על הסרט, אבל להבדיל מסרטים אקזוטיים "דומים" הוא עשוי בצורה מקצועית מאוד ומרשימה.

    קזחסטן – מצפה בקוצר רוח לראות את הסרט. סרטיו של ארמק טורסונוב כבר הוגשו פעמיים וכל פעם היו בין הסרטים החביבים עליי באותו השנה. "קלין" (אותו ניתן להשכיר באוזן), נטול הדיאלוגים הגיעה ב2009 גם לרשימת ה9, ממליץ בחום!

    רומניה – גם הוא יוקרן בחיפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s