סיפור על אהבה וחושך: הביקורת

אל הסרט הזה באתי עם הרבה חששות. כמעט תמיד, כשאמריקאים באים לספר על תרבויות חיצוניות, תרבויות שהן לא אמריקאיות, יש משהו מאוד דוחה בתוצאה הסופית. משהו מתנשא שמהלל את האמריקן ווי על חשבון הדרך הזרה. האמריקאים יודעים הכי טוב, גם אם הם לא תמיד יודעים איך להסביר את זה לתרבויות הנוכריות. אז נטלי פורטמן, שנולדה בישראל, אבל עשתה קריירה (מכובדת. פלוס אוסקר ראוי) בארה"ב, חזרה אל מקום הולדתה ועשתה סרט בעברית. מה הסיכוי שיצא משהו שלא מסתכל על החיים הישראלים מלמעלה?

אז בסרט הזה דווקא לא הרגשתי התנשאות. יש ב"סיפור על אהבה וחושך" מבט מאוד מעניין על החיים בישראל של היום דרך החיים בישראל של אז, של ימי קום המדינה. אבל בכל זאת הריחוק של נטלי פורטמן מהחיים בישראל השפיע על התוצאה הסופית. כי הסרט הזה מנסה להפוך את הסיפור של המדינה הזו לסיפור של חולמים. למיתוס. לדף בספר של ההסטוריה. אבל המימד הרגשי נעדר מהסרט. במשך כל דקות הסרט ישבתי נפעם מהצילום ומהדמיון של הסרט הזה, אבל הייתי מאוכזב שלא נלכדתי רגשית בסיפור של הדמויות שעל הבד, בסיפור של המדינה שלי.

tale of love and darknessכי אין מה לעשות, כשאתה לא חי בתוך עמך, כשאתה מסתכל על מה שקורה במדינה הזו דרך מסכי הטלויזיה של הסי אן אן, אז להמשיך לקרוא