סיפור על אהבה וחושך: הביקורת

אל הסרט הזה באתי עם הרבה חששות. כמעט תמיד, כשאמריקאים באים לספר על תרבויות חיצוניות, תרבויות שהן לא אמריקאיות, יש משהו מאוד דוחה בתוצאה הסופית. משהו מתנשא שמהלל את האמריקן ווי על חשבון הדרך הזרה. האמריקאים יודעים הכי טוב, גם אם הם לא תמיד יודעים איך להסביר את זה לתרבויות הנוכריות. אז נטלי פורטמן, שנולדה בישראל, אבל עשתה קריירה (מכובדת. פלוס אוסקר ראוי) בארה"ב, חזרה אל מקום הולדתה ועשתה סרט בעברית. מה הסיכוי שיצא משהו שלא מסתכל על החיים הישראלים מלמעלה?

אז בסרט הזה דווקא לא הרגשתי התנשאות. יש ב"סיפור על אהבה וחושך" מבט מאוד מעניין על החיים בישראל של היום דרך החיים בישראל של אז, של ימי קום המדינה. אבל בכל זאת הריחוק של נטלי פורטמן מהחיים בישראל השפיע על התוצאה הסופית. כי הסרט הזה מנסה להפוך את הסיפור של המדינה הזו לסיפור של חולמים. למיתוס. לדף בספר של ההסטוריה. אבל המימד הרגשי נעדר מהסרט. במשך כל דקות הסרט ישבתי נפעם מהצילום ומהדמיון של הסרט הזה, אבל הייתי מאוכזב שלא נלכדתי רגשית בסיפור של הדמויות שעל הבד, בסיפור של המדינה שלי.

tale of love and darknessכי אין מה לעשות, כשאתה לא חי בתוך עמך, כשאתה מסתכל על מה שקורה במדינה הזו דרך מסכי הטלויזיה של הסי אן אן, אז אלו לא האחים שלך, ולא השכנים שלך, ולא החברים שלך שנהרגים בפיגועים, וסובלים מחרדות בעקבות ירי טילים מתמשך, ואלו גם לא הילדים הטיפשים של האחים שלך ששורפים אנשים חיים שהם מדמים לאויבים. כשאנחנו רואים זוועות שמתרחשות במקומות אחרים דרך מסך הטלויזיה אנחנו מצקצקים בלשוננו, לפעמים מתעצבים אל מול גורלם של אנשים, אבל הריחוק הזה שומר עלינו. כשאנחנו חיים את האסונות האלו יום יום ושעה שעה, זה כבר חלק מתוכנו. וזו הצרה של הסרט הזה: כי עם כל הרצון הטוב של נטלי פורטמן, היא לא חיה כאן. היא לא באמת ישראלית, והיא לא עוברת את החוויה הישראלית, על כל מה שטוב ולא טוב בה, ולכן קל לה יותר לספר את הסיפור הישראלי כסיפור, לא כפיסת חיים.

וזה "סיפור על אהבה וחושך": הוא הופך את החיים שלי לסיפור. לצ'יזבט. הוא כל כך מוקסם מהשפה העברית, והוא מתעכב פעמים רבות על משמעות המילים, המילים שמרכיבות משפטים, שמרכיבות סיפורים, שמרכיבים ספרים. יש בו לא מעט וויס-אובר של דמות מספר, ויש בו לא מעט פיידים לשחור, כאילו כדי לסגור פרק בסיפור לפני שמתחילים חדש. אבל האפיזודות האלו, הסיפורים שמספרים האנשים בסרט הזה, הם סיפורים קצרים, סיפורים שהיו והופ חלפו. אין בהם מספיק עומק כדי לסחוף אותי, הם לא נשארים מספיק זמן כדי לערב אותי בחיי הדמויות. וכך המדינה הזו, המדינה שלי, נבנית מול עיניי, כחלום של אנשים, כציונות אידאליסטית, אבל אלו חלומות שהרגש והמעורבות האישית בחיי האנשים האלו, המקום הזה – הם נעדרים מהסיפור. מה גם שבסיפורים מסוימים פורטמן נמנעת מקתרזיס, למרות שהוא שם. למשל, בסיפור החייל היורה – הסיפור הזה מגיע לשיא נורא, אבל הוא לא נראה על המסך. או סיפור הנדנדה – גם השיא הנורא שלו נעדר מן המסך. ויש עוד כמה דוגמאות כאלו בסרט. פורטמן נמנעת מריגושים, מחפירה בתוך הנפש, וכתוצאה מכך הסרט הזה הופך להיות קצת דידקטי. ואפילו בחלק השני של הסרט (החלק שבו מרגישים שהיתה בעיית עריכה בסרט, כי החלק העגמומי הזה נמשך הרבה יותר מדי זמן), החלק שבו החלומיות, הדמיון, הסיפורים, נעלמים, גם החלק הזה חסר רגש. משתלט עליו עצב, והוא מעיק, והוא מביא להבנה לקראת הסוף שבכל זאת אנחנו צריכים בחיינו, חיי המדינה הזו, את האידאל לשאוף אליו, את הדמיון, את היוזמה ואת המחשבה העצמאית, אבל כשהכל כל כך יפה אבל עקר, אז אולי כבר כדאי לעבור לשוויץ, כי גם שם יפה…

אז לא, הסרט הזה הוא ממש לא טוטאל לוס. הוא מאוד מעניין, וניכרת בו מחשבה וכוונה, ויש בו צילום מרהיב, אבל חוסר המעורבות של הבמאית בחיי היום יום של המדינה שעליה היא באה לספר ניכר, והוא אולי היה בלתי נמנע. החמצה, הסרט הזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סיפור על אהבה וחושך: הביקורת

  1. אין ספק שפורטמן בחרה בטון שקול ונמנעת מלסחוט דמעות, אבל אני בכל זאת מצאתי את הסרט מרגש. הרגש נמצא כאן בדרמה המשפחתית/זוגית העדינה והנוקבת שעומדת במרכז הסרט. היחסים של הילד עם האם, חוסר היכולת של ההורים ליצור תקשורת ולעזור אחד לשני ועוד, הם בעיני שיאי הדרמה בסיפור ובעיני פורטמן ממש לא נמנעת מהם, אלה מתמודדת בצורה מאוד כנה וישירה עם ההתפרקות של התא המשפחתי של עמוס. (הביקורת שלי בניק-לינק).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s