אוסקר שפה זרה 2016: מקבץ חמישי

רק לפני 4 ימים פרסמתי את המקבץ הרביעי, ומאז כבר פורסמו בחירות של עוד 9 מדינות. עוד 9 סרטים נוספו למירוץ אחרי האוסקר לסרט בשפה שאינה אנגלית. וביחד עם 41 הסרטים עליהם פירטתי בארבעת המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי), יש כבר 50 סרטים ברשימה. ועוד היד נטויה. אז הנה פירוט על 9 הסרטים שנוספו למירוץ בימים האחרונים (כתמיד, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

טורקיה – סיבאס (Sivas). בימוי: קאן מוג'דצ'י

הסרט הזה כבר הוקרן בפסטיבל ירושלים, אבל פספסתי אותו. הטריילר מעוטר במוסיקה שמכוונת לכיוון סרט מתח/ אימה, אבל לפי התקציר, נדמה שיש כאן בסך הכל סיפור התבגרות חמוד, אם כי קצת אכזרי. בכפר טורקי קטן, ילד בן 11 מסתובב עם חבריו ומשחק. הוא גם מאוהב באחת הבנות בכיתה. מסתבר שקרבות כלבים הם עניין שבשגרה בכפר הזה. סיבאס, כלב שהפסיד באחד מהקרבות האלו, איכשהו שורד, והילד מטפל בו. כדי להרשים את הילדה שבה הוא מאוהב, הוא אפילו יביא את סיבאס האהוב שלו לקרב נוסף…נשמע מעניין ורגיש, אם כי עניין קרבות הכלבים אמור להוסיף אינטנסיביות רגשית מודגשת מדי לסיפור שאמור להיות קטן.

קולומביה – חיבוק הנחש (El Abrazo de la Serpiente). בימוי: צ'ירו גרה

הסרט שקולומביה שולחת השנה לאוסקר מגיע מעוטר מאוד, עם הרבה אהבה של הביקורת העולמית, עוד מהקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן האחרון, אבל אני מביט על כל החומר שקראתי על הסרט, ודי משתומם. אני מבין שמדובר בסרט מעניין, וגם בסרט עם צילום ואווירה יפים, אבל יותר מזה, אני מרגיש שכנראה מדובר בסרט שמגיש לצופה המערבי חלון לתרבות אקזוטית, וזהו בעצם סוד הקסם המרכזי של הסרט הזה. ואני פחות מסתקרן מזה, כי נדמה לי שהתרבות האקזוטית הזו לא מתווכת לצופה דרך סיפור או דמויות מעניינות, אלא יותר באוירה ובגישה אמנותית 'חשובה'. הסיפור, אם יש כזה בסרט, הוא על שאמאן שחי בבדידות בג'ונגל. אליו מגיעים כל מיני אנשים מהעולם ה'מתורבת' בחיפוש אחרי צמח מרפא מסוים. וזהו, פחות או יותר. נדמה שזה סרט אקזוטי, יותר מכל דבר אחר. יוקרן בפסטיבל חיפה הקרוב, אבל אני כנראה אדלג עליו.

אירלנד- ויוה (Viva). בימוי: פאדי ברת'נאק

(לא מצאתי טריילר ברשת)

אירלנד, מדינה דוברת אנגלית (וגאלית) שולחת לאוסקר סרט דובר ספרדית המתרחש בקובה. הסרט נדמה כיצירת מיינסטרים חביבה, רק שאני לא בטוח שיש בה משהו אירי. ובכל זאת: הבחור הצעיר שבמרכז הסיפור חי לבדו ומתקיים בקושי מעבודה במספרה. את זמנו הפנוי הוא מעדיף לבלות בבר מקומי ובחלומות על הופעה במופעי דראג. יום אחד נופלת בידו ההזדמנות להגשים את חלומו, אבל באמצע ההופעה אבא שלו, אותו הוא לא ראה מאז שהיה ילד, פורץ לבמה ומרביץ לו, כי איזה מין גבר זה הבן שלו, שמתלבש בבגדי נשים, ועוד חוגג את זה? וכך מתחיל סיפור איחוי היחסים בין בן שזקוק לאהבה לבין אבא שהיה נעדר בגלל ששהה בכלא. בכל המקומות שבהם קראתי על הסרט כתבו שמדובר בקראוד-פליזר, וזה אכן נראה כך. לא בטוח שיש בסרט הזה הרבה יותר מזה, אבל גם זה משהו.

לבנון – ריק (Waynon). בימוי: מריה עבדל קארים, נאג'י בשארה, ג'אד ביירותי, סאלים האבר, קריסטל איגניידס, טארק קורקומז, זיינה מאקי

הסרט הזה נדמה יותר כיצירה 'חשובה' מאשר יצירה שבאמת מרגשת, או סוחפת, או כזו שבאמת מכה גלים. לקראת צעדת מחאה לזכר אלו שנעלמו/ הועלמו בזמן מלחמת האזרחים בלבנון, הסרט מספר את סיפוריהן של שש נשים (סיפורים שמבוימים ע"י 7 במאים) והתמודדותן עם החור שנפער בחייהן. שש נשים, ששה סיפורים שונים, עם נטייה לאובר-דרמטיות (כך לפחות נראה מהטריילר) – עושה רושם שהרצון של היוצרים להעלות נושא חשוב לסדר היום גבר על החשיבה הרציונלית שהיתה אמרוה להדריך את ה"איך לספר את הסיפור הזה".

צ'כיה – ביקור בית (Domácí Péce). בימוי: סלאבק הוראק

הסרט הזה יוקרן בפסטיבל חיפה הקרוב, וסימנתי לי לראות אותו. נדמה לי שבתוך הנחמדות הנעימה, החמה, והאנושית הצ'כית המוכרת כל כך מסתתרת דרמה עוצמתית.

סיפור על אחות רחמניה שעושה ביקורי בית ומטפלת בחולים בהרבה אהבה והבנה. עד שהיא תצטרך עזרה בעצמה. הטריילר מציג את כל מה שאני אוהב בקולנוע צ'כי: הומור דק, חום אנושי, טוב לב אינסופי. בדיוק מה שאני אוהב. אמור להיות סרט טוב. אני מקווה לא לפספס אותו בחיפה.

מקסיקו – 600 מיילים (600 Millas) – בימוי: גבריאל ריפשטיין

(לא טריילר, כי אם אוסף קליפים מתוך הסרט)

הסרט הזה מסתובב בעולם כבר כמה חודשים, קוטף הרבה פרסים, כולל בפסטיבלים החשובים ביותר (למשל, ברלין), וכבר ביקר בירושלים (אבל דילגתי עליו). נדמה שהסיפור הזה יכול להיות קולנוע לא רע, אם כי לא כזה מדהים (ולכן ראיתי בפסטיבל את "ויקטוריה" הגרמני, הבאמת יוצא דופן, ודילגתי על הסרט הזה). נדמה לי שהשאלה היחידה בהקשר הזה היא כמה אנגלית יש בסרט הזה, כי לפי מה שרואים בקליפים שבלינק, דווקא לא מעט.

בחור מקסיקני צעיר עוסק בהברחת נשק מארה"ב למקסיקו. במהלך פשיטה עליו הוא מצליח לקחת את איש החוק האמריקאי (טים רות') כבן ערובה. 600 המיילים שבשם הסרט הם המסע שהם יעברו יחד, שני אויבים שיתידדו. לא ראיתי את הסרט הזה, אבל נשמע לי גנרי למדי, כמו כמה וכמה סרטים שכבר נעשו על ידידות בין אויבים.

מרוקו – איידה (Aida). בימוי: דריס מריני

איידה. איידה כהן. מורה למוסיקה. יהודיה ממוצא מרוקאי שחיה בפריס. היא מגלה שהיא חולה בסרטן סופני, ומבקשת לחזור לשורשים, להיפרד מילדותה. לפי הטריילר, מדובר בסרט נצלני, סופר-אובר דרמטי, מהסוג שאני לא ממש רוצה לראות. אבל זה הסרט שמרוקו שולחת השנה לאוסקר.

לטביה – מודריס (Modris). בימוי: יוריס קורסייטיס

מודריס הוא שמו של גיבור הסרט, בחור צעיר בן 18. הוא בן לאם חד הורית (האבא, כנראה, בכלא), והוא לא ממש יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים. אמא שלו כל הזמן מנסה לדאוג לו שלא יתדרדר לפשע, שלא יגיע לאותו מקום שבו אבא שלו נמצא, אבל הוא גבר צעיר חסר כיוון, חסר הדרכה גברית, ואולי הוא נמשך לצרות בעל כורחו. בסגנון ריאליסטי שהושווה לזה של האחים דארדן הסרט עוקב אחרי מודריס, שמתחיל להתמכר להימורים ולמשחקים במכונות מזל. הוא ממשכן את התנור של אמא בשביל כמה מטבעות עבור מכונות המזל, אבל אמא שלו בוחרת בשיטת האהבה הקשוחה: היא מלשינה על הבן שלה למשטרה, ובית המשפט דן אותו לתקופת מבחן. נשמע לי כמו סיפור וסרט לא שמח במיוחד, אבל כזה שהייתי רוצה לראות.

קמבודיה – הגלגל האחרון (The Last Reel) – קוליקאר סוטו

זוכרים את "כיכר החלומות" של בני תורתי? אז זו הגרסה הקמבודית. כיכר הסיוטים. גיבורת הסרט, בחורה צעירה, מוצאת במקרה גלגל פילם של סרט ישן. הסרט הזה חושף אמת מרה על העבר הלא כל כך רחוק של אמא שלה. העבר המדמם של קמבודיה.

מעבר להתמודדות של הקולנוענים עם שלטון החמר רוז' (שהיה גם הבסיס לסרטו של ריתי פאן, "התמונה החסרה", שהיה מועמד קמבודיה לפני שנתיים, והגיע עד מועמדות לאוסקר), כאן מצטרף לסיפור גם הדרך שבה מספרים את הסיפור הזה, מבט על סרט שבתוך סרט, ודרך זה יש אפשרות להשיג קצת ריחוק מהנושא הכואב, ובכך לאפשר להתמודד איתו. יכול להיות מעניין, הסרט הזה (מה גם שהטריילר מראה סרט מסוגנן מאוד, צבעוני מאוד)

——————

עד כאן 9 סרטים נוספים. יש עוד יותר מעשרה ימים לדד ליין. ביום שני גם ישראל נכנסת למירוץ ("באבא ג'ון"?, "המילים הטובות"?, ואולי "ארץ פצועה" יפתיע?). יהיו עוד סרטים. יהיו עוד מקבצים אצלי בבלוג. דונט וורי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אוסקר שפה זרה 2016: מקבץ חמישי

  1. היי איתן. אני דווקא ראיתי בפסטיבל בירושליים את "600 מיילים" וממליץ עליו בחום. הסרט מקבל תפנית וכיוון אחר ממש בשתי הדקות האחרונות שמסיימות אותו שגורמות לך להסתכל אחרת לגמריי על אחד משני הגיבורים שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s