פסטיבל חיפה 2015: למה עזבתני

וואו, זאת היתה חווית צפיה קשה. ולא בגלל התוכן (למרות שהסוף כאן מזעזע. או לפחות מתכוון לזעזע. הוא לא ממש מצליח). זאת חוויה צפיה קשה בגלל הסגנון המאוד, אהמ, איך נאמר את זה, יומרני. "למה עזבתני" מתרכז יותר באיך לעשות את הסרט מאשר בתוכן שלו. והוא מכביד מאוד על הצופה, מנתק אותו (אותי) מהדמויות וממה שקורה להן, כך שהסוף נחווה על ידי כאיזשהו רצון אמנותי להיות חשוב, ולא כאמירה בעלת איזשהו תוקף. שלא לדבר על הרצינות התהומית של הסרט הזה. הכל כאן מאוד 'חשוב', ולא באמת מציאותי או קשור לאנשים שמרכיבים את העולם הזה.

מתוך "למה עזבתני". צילום: יח"צ

מתוך "למה עזבתני". צילום: יח"צ

צריך לומר מראש: לסרט הזה צריך לבוא עם להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2015: פאולינה

(שם הסרט במקור: La Patota)

"פאולינה" הוא סרט חשוב. סרט מרתק. סרט מגרה מחשבה. סרט עם רגעים מופלאים. ובסופו של דבר, כקולנוע, הוא סרט קצת מאכזב. אבל כדאי לראות אותו.

הסצינה הראשונה של הסרט היא אחד הדברים הכי מדהימים שראיתי בקולנוע בשנה האחרונה. סצינה ארוכה, בערך 10 דקות, וכולה בשוט אחד. ולא רק זה, היא אמנם מתחילה כסצינה סטטית, אבל באיזשהו שלב, המצלמה קמה מהחצובה ועוברת אל כתף הצלם, והשוט עצמו עורך את הסצינה – פעם מצלם את האב, ופעם את הבת (ולרגעים – את שניהם יחדיו). שוט מתוכנן להפליא, מראה שני צדדים, ואת התמונה השלמה. ומבחינת כתיבה – זו סצינה שגם עומדת בפני עצמה, כויכוח חשוב וגורלי בין אב לבתו, וגם סצינה שמהווה אקספוזיציה עם כל הפרטים שהיינו צריכים לדעת על הדמויות המרכזיות בסיפור הזה. סצינה קולנועית אדירה.

patota 2ואחרי ההתחלה הזו, משהו בדרמה של המשך הסרט להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2015: התעוררות

נסיון מעניין הסרט הזה, "התעוררות". נסיון לבדוק איזושהי פסיכוזה של גבר במשבר. נסיון מעניין, אבל בסופו של דבר, נסיון תמוה וגם כושל. אבל לפחות נסיון…

אז יש תאונת דרכים. כבר בסצינה הראשונה יש תאונת דרכים. כלומר, לא ממש רואים אותה, כי כנראה לא היה ממש תקציב לצלם אותה כמו שצריך, וגם הבמאי לא ממש העמיד אותה בצורה ברורה מספיק, אבל נגיד שאני מחליק את זה. בתאונה נפגע ילד. מת. הגבר שנהג, גיבור סיפורנו, חוזר לבת הזוג שלו. במקום לצרוח בבהלה (כי, סביר להניח, תאונות לא קורות כל יום), היא מקבלת את זה בשקט. קוברים אותו. לא מדברים הרבה. ורק אח"כ היא זורקת אותו מהבית. לא ממש מבין איך אדם יכול לקבל בשקט שכזה מוות של ילד (שאח"כ, רק הרבה אח"כ, מתברר שהוא לא סתם ילד), אבל נגיד שהחלקתי גם את זה.

awakeningאז הגבר הולך. לאן? לא מבין לאן. כי אני לא יודע מי הגבר הזה. כלום אני לא יודע עליו. הוא כנראה להמשיך לקרוא