פסטיבל חיפה 2015: למה עזבתני

וואו, זאת היתה חווית צפיה קשה. ולא בגלל התוכן (למרות שהסוף כאן מזעזע. או לפחות מתכוון לזעזע. הוא לא ממש מצליח). זאת חוויה צפיה קשה בגלל הסגנון המאוד, אהמ, איך נאמר את זה, יומרני. "למה עזבתני" מתרכז יותר באיך לעשות את הסרט מאשר בתוכן שלו. והוא מכביד מאוד על הצופה, מנתק אותו (אותי) מהדמויות וממה שקורה להן, כך שהסוף נחווה על ידי כאיזשהו רצון אמנותי להיות חשוב, ולא כאמירה בעלת איזשהו תוקף. שלא לדבר על הרצינות התהומית של הסרט הזה. הכל כאן מאוד 'חשוב', ולא באמת מציאותי או קשור לאנשים שמרכיבים את העולם הזה.

מתוך "למה עזבתני". צילום: יח"צ

מתוך "למה עזבתני". צילום: יח"צ

צריך לומר מראש: לסרט הזה צריך לבוא עם אזניות, או עם אטמי אזניים. כאלו שמחלקים במטווחים של צה"ל, או כאלו שהמוסד לבטיחות ולגהות מחייב מפעלים מסוימים לחלק לעובדיו. כמות הדציבלים שהסרט הזה מעמיס על צופיו היא בלתי הגיונית. מכונות תעשיתיות מרעישות מאוד בסצינות ארוכות מאוד שלא קורה בהן כמעט כלום. ומכוניות. ואופנועים. ורעש אורבני בלתי נסבל. "למה עזבתני" הוא סרט עם מעט מאוד דיאלוגים, אבל הוא רועש בצורה לא פרופורציונלית. כך יוצא שאני מתנתק רגשית מהר מאוד מהסרט הזה. השחקן הראשי לובש על פניו ארשת רצינית כל הזמן. הוא לא צוחק או מחייך כל הסרט. והוא מדבר מעט מאוד. אחרי כרבע שעה, שבה לא נאמרת מילה, הוא חוזר הביתה. אמא שלו שואלת אותו 'איפה היית' והוא עונה תשובה לקונית. ואז חשבתי: אה, הוא יכול לדבר. הוא לא אילם. כי סצינה לפני זה הוא קיבל מכות מבריונים שכונתיים. אבל הוא לא צעק ולא הוציא מילה. יש ב"למה עזבתני" את אותה התרכזות בהבעה קולנועית 'אמנותית' עד ששכחו לחבר אותי עם הדמויות.

ואז יש גם את הצילום. שרק דה-מאיו, שמאוד אהבתי את עבודתו ב"שש פעמים", עושה כאן גם עבודה מרשימה מאוד, וגם מרושלת מאוד. הדבר הטוב היחיד שאני יכול לומר לזכות הסרט הוא שיש כאן עולם מאוד מובחן, מאוד ספציפי. עולם זרוק ומוזנח של יפו ודרום תל אביב. את הזוהמה שמקיפה את הסביבה שבה הסרט מתרחש אפשר כמעט להריח באולם. וזה בזכותו של דה-מאיו, שמצלם חלקים גדולים מהסרט בצילום אנרגטי בתנועה על סטדי-קאם. ובחירת הפריימים סוגרת אותנו בתוך העולם הזה. מצד שני, כמות איבודי הפוקוס בסרט היא בלתי הגיונית ומרגיזה, ויש גם סצינה אחת של מרדף בשוק שהיא פשוט בלתי ניתנת לצפייה מרוב שהיא רועדת.

ומעל כל זה יש איזשהו נסיון לפתוח דיון דתי. אבל זה דיון לא רציני. הסרט נפתח בציטוט מתוך הברית החדשה, ובתמונה הפותחת של הסרט אנחנו רואים אדם עומד מול הים ופורש ידיו לצדדים. ישו הצלוב חי ביפו. הו, הסמליות השקופה. ומכיוון שהסרט מתרחש בעולם חילוני לגמרי, ולא בסביבה דתית (ההתיחסות היחידה לדת בסרט היא שאלה שנשאל הגיבור באחת הסצינות: מהו יחסו לאלהים, האם הוא מתפלל. הוא לא כל כך עונה על זה) אין כאן באמת תוקף לדיון במוסר הדתי. ובכלל, לשים את השאלה הדתית הזו למבחן דווקא בסיפור של התאהבות ראשונה של בחור בבחור אחר, כלומר בסיפור הומוסקסואלי, היא בחירה קצת מטרידה. לא עברנו כבר את השלב הזה? השלב שבו אומרים שהומוסקסואליות מנוגדת לדת, ולפיכך אסורה?

אבל אין כאן באמת רומן. הם לא ממש מדברים. ב"למה עזבתני" מעדיפים את המעשים על המילים. אז את ההתאהבות מתארים כשהוא מחקה את מושא אהבתו בדרך שבה הוא מחזיק סיגריה, או בדרך שבה הוא משחיז סכינים במכונה מאוד רועשת (וכשהוא גומר להשחיז סכין אחת, הולך הבחור להביא לו עוד כמה סכינים להשחזה. כי האוזן עוד שומעת משהו. צריך שתצאו חרשים לגמרי מהסרט הזה).

בקיצור, סרט מאוד מעיק, ולא מהסיבות הנכונות. חויית צפייה מפוקפקת למדי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פסטיבל חיפה 2015: למה עזבתני

  1. היי איתן. מה שלומך ? ראיתי אתמול בפסטיבל 3 סרטים :
    "איילים" האיסלנדי עמד בציפיות , נגע בדקויות הנפש ומסתיים בשוט מרגש, "השורד" [עם ניחוחות של IRA צפון אירי] שהוקרן במסגרת סרטי חצות ולאיזור הדמדומים הזה הוא גם שייך [מחמאה חלקית בלבד] ו"נערה בפתח ביתי" הקוריאני, שמי ששורד אותו עד לשליש האחרון גם זוכה לראות לקראת הסוף סצינה מתעתעת ומרתקת אבל הדרך לשם רצופה בלא מעט מכשולים.
    אגב, מ"ילדות פרא" הטורקי נהניתי [כן, המפתח לשינוי נמצא בחינוך…] ו"סיקאריו" הוא הסרט הכי מרתק שראיתי בחודש האחרון – משהו כמו "קובייה הונגרית" מרתקת שברגע שהעשן שאופף אותה מתפוגג, כל האסימונים נופלים למקום, בניסיו דל טורו בתפקיד נהדר ומההשוואה לסוף המרגש של "טראפיק" אי אפשר להתעלם…
    חוזר לחיפה ברביעי , מקווה לראותך. תמשיך ליהנות וכמובן גם לעדכן.

  2. עם כל הצער כשמדובר בסרט ביכורים ובטוח היו כוונות טובות הביקורת די קרובה למה שראיתי אתמול.
    בהצלחה בהמשך

  3. ראיתי אתמול. אני מסכימה עם כל מילה שכתבת כאן איתן. נקודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s