פסטיבל חיפה 2015: פאולינה

(שם הסרט במקור: La Patota)

"פאולינה" הוא סרט חשוב. סרט מרתק. סרט מגרה מחשבה. סרט עם רגעים מופלאים. ובסופו של דבר, כקולנוע, הוא סרט קצת מאכזב. אבל כדאי לראות אותו.

הסצינה הראשונה של הסרט היא אחד הדברים הכי מדהימים שראיתי בקולנוע בשנה האחרונה. סצינה ארוכה, בערך 10 דקות, וכולה בשוט אחד. ולא רק זה, היא אמנם מתחילה כסצינה סטטית, אבל באיזשהו שלב, המצלמה קמה מהחצובה ועוברת אל כתף הצלם, והשוט עצמו עורך את הסצינה – פעם מצלם את האב, ופעם את הבת (ולרגעים – את שניהם יחדיו). שוט מתוכנן להפליא, מראה שני צדדים, ואת התמונה השלמה. ומבחינת כתיבה – זו סצינה שגם עומדת בפני עצמה, כויכוח חשוב וגורלי בין אב לבתו, וגם סצינה שמהווה אקספוזיציה עם כל הפרטים שהיינו צריכים לדעת על הדמויות המרכזיות בסיפור הזה. סצינה קולנועית אדירה.

patota 2ואחרי ההתחלה הזו, משהו בדרמה של המשך הסרט פחות ריתק אותי. כי הבמאי הזה משתמש במניפולציות בימויות שקצת לוקחות את תשומת הלב מהתפתחות הדרמה. ואם הסצינה הראשונה, השוט הראשון, נייד באלנגטיות את תשומת הלב מהאבא (הגבר) לבת (האשה), בהמשך הסרט, הבמאי נוקט בשיטת ה'רשומון', ופעמיים במהלך הסרט הוא חוזר לאירוע מסוים מזוית אחרת, מאלץ אותי לאתחל את המנגנונים הדרמטיים שלי. אם בסצינה הראשונה, מעבר תשומת הלב מתרחש בחלל אחד, בזמן אחד, בהמשך הסרט, היריעה נפרסת, ומבלגנת את ההתכוונות הדרמטית שלי.

מה גם שהסרט מנסה לכל אורכו לנהל דיון על יחסי הגומלין בין הפוליטיקה של הפוליטיקאים לבין הפוליטיקה של המינים. גיבורת הסרט לוקחת על עצמה מלאכת הוראה בכפר נידח. היא בורחת מהעבודה הבטוחה של עורכת דין, בחסות אביה השופט, והופכת להיות מורה לאזרחות. יש כמה סצינות בסרט שמתארות שיעורים בדמוקרטיה, אבל יש גם עניין עם סיפור צדדי (מאוד רזה מבחינה תסריטאית. רזה מדי) של שליטה גברית באשה אחת, שתי דמויות משנה בסרט שתורמות, שלא בטובתן, לאונס. הסיפור המשני לא מפותח, והאונס של המורה הוא כמובן שייך לעניין השליטה הגברית באשה, אבל יחסי הגומלין בין החוק היבש לבין המצב בשטח בין גברים לנשים מטופל באופן קולנועי מקרטע (למעט הסצינה המצוינת שסוגרת את הסרט, שוב עם האב-השופט, והבת, האשה, הפעם לא בשוט אחד) בעיקר בגלל הקפיצה בזמנים ובמקום,  שלא נשאר עם הגיבורה בזמן מוגדר, ובכך הופך את הסרט ברגעים מסוימים להרצאה דידקטית על מצבה העגום של האשה בעולמנו.

וזה חבל. כי הסרט הזה אומר משהו מקומם, אבל מרתק. מחריד, אבל אולי מציאותי וקיים. "פאולינה" מספר סיפור על אשה שעוברת אונס, אבל היא פועלת בניגוד לכל הגיון. וכל הסרט, כל הסיפור הוא בעצם על אשה שרוצה, צריכה, חייבת, לקחת את השליטה על החיים שלה. מהסצינה הראשונה, בה היא נאבקת בגבר (אבא שלה), דרך האונס, ועד למלחמה שלה במערכות המשפט והמשטרה (גם הן גבריות, בחלקן נשלטות ע"י אבא שלה השופט) – כל דבר שהיא עושה הוא כדי לתת לה את השליטה על החיים שלה. לא לתת לאף אחד אחר לנהל לה את החיים. גם אם זה אומר לסבול דברים בלתי ניתנים לתיאור. גם אם זה אומר לעבור את הבלתי ניתן להעלות על הדעת. אם אשה רוצה להיות אדונית לגורלה בעולם הזה, אז היא צריכה לסבול. קשה מאוד לסבול.

patotaהמשחק בסרט הוא ברמה גבוהה מאוד. דולורס פונזי בתפקיד הראשי היא אשה נחושה, חזקה, מרתקת, שגם יודעת להראות את הצדדים הרכים שלה, אבל גם לעמוד על שלה, לדרוש את העצמאות שלה בכל תוקף. אבל זה היה אוסקר מרטינז, בתפקיד אבא שלה, שבאמת הרשים אותי. אם אתם רואים את הסרט, וחושבים: מאיפה הוא מוכר לי, אז אני אגלה לכם שאתם בטח זוכרים אותו בתור האבא של הבחור הצעיר שעשה תאונת פגע וברח בסיפור החמישי ב"סיפורים פרועים". כאן, ב"פאולינה", הוא מראה שני צדדים של אדם אחד, והוא בונה דמות של אדם תקיף, אבל עדין ואוהב. אחד שעומד על שלו, אבל יודע מתי לשחרר את הבת שלו. וגם יודע מתי להפעיל את החושים האבהיים שלו, גם אם זה נגד רצון הבת. והכל בדמות אחת, אמינה, מרגשת, מכעיסה, אוהבת.

אבל הוא גבר. וגיבורת הסרט היא אשה. לסרט קוראים במקור La Patota. בחיפוש בגוגל טרנסלייט יש שני פירושים למילה הזאת, שניהם נכונים במקרה של הסרט הזה: פירוש אחד הוא תיאור של כנופיה, חבורת פושעים, וזה קל להבין בהקשר של הסרט הזה, כי יש כאן אנשים שמבצעים אונס. אבל פירוש נוסף של המילה הזו הוא קבוצה של אנשים עם מטרות משותפות, וכאן, להבנתי, מדובר על המין הנשי, על האשה שבמרכז הסרט שעושה כל שביכולתה כדי לגאול את עצמה, כאשה, בעולם גברי, גם אם זה אומר לעבור דברים קשים ובלתי נסבלים.

סרט מרתק, גם אם פגום, "פאולינה".

הקרנה נוספת: ב-01/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s