פסטיבל חיפה 2015: הקומה למטה

(שם הסרט במקור: Un etaj mai jos)

יצאתי מההקרנה הזו עם רגשות מעורבים. מצד אחד, סרטו הקודם של ראדו מונטאן, "יום שלישי אחרי החגים", היה אחת מהדרמות הטובות יותר של השנים האחרונות. וסרטים רומנים בעשור האחרון מתחבבים עלי יותר ויותר (חוץ מהסרטים של קורונליו פורומבויו). מצד שני, יש משהו קצת מפוזר דעת ב"קומה למטה". הדרמה בסרט הזה נמרחת, לא ממורכזת ולא אפקטיבית. יש בה יותר אופי אפיזודיאלי, נעים ומשעשע למדי. מצד אחד, האופי הנעים של הסרט הזה מונע ממחזה המוסר הזה להפוך לדידקטי. מצד שני, פיזור הדעת שלו מונע ממנו גם להיחרט בנפש שלי.

etaj mai josאם לא הייתי יודע שזה סרט רומני, הייתי מנחש שזה סרט צ'כי. כולם נעימים, חביבים, נחמדים, מעבירים דאחקות, עושים קצת קומבינות, מעבירים את הזמן. אבל לאט לאט, מתחת לפני השטח, מתגנבת לה תחושת אי נוחות שמתגברת כל הזמן עד הפיצוץ הבלתי נמנע. והפיצוץ הזה מרגש ומרתק, אבל לא בגלל התסריט, או אופי הבימוי. הדרמה של הסרט עובדת רק בגלל השחקן הראשי, אחד בשם יונת בורה, שרק הוא, בעבודת גוף מרשימה, מצליח להעביר את האשמה המכרסמת בו לאט לאט על כך שהוא לא דיווח על אלימות אצל השכנים שהפכה לרצח. והוא מנסה להמשיך לחיות את חייו, אבל משהו אוכל אותו בהדרגה, והשחקן הראשי מעביר את זה בעבודת משחק מעולה.

וזה רק השחקן. כי כל שאר התסריט חביב, נעים, משעשע (פעם ראשונה שאני רואה את ולאד איבנוב, המומחה הרומני לגילום דמויות שטניות, ע"ע "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים", בדמות מישהו מחויך), ואין ממש התפתחות הדרגתית שמובילה לאותו פיצוץ.

ויש גם אפילוג משונה ומיותר, שמפיל את האשמה שבהסתגרות האנושית שלנו בקונכיה הפרטית שלנו על המחשב, והאינטרנט, והעולם הדיגיטלי שבו אנחנו חיים. אולי יש בזה משהו, והמחשב של הילד אכן מהווה גורם משני בסיפור הזה, אבל זה מה שהוא, משני, ולהעביר אותו למרכז בסוף הסרט מרגיש יותר כמו מחטף, ולא כמו משהו בעל משקל.

אז לא, ממש לא סבלתי בסרט הזה. אני כבר מכיר קצת קולנוע רומני, ומזהה שחקנים שמגיעים להופעות אורח (חוץ מאיבאנוב, גם מריה פופיסטאסו, אחת השחקניות הראשיות בסרטו הקודם של מונטאן, קופצת כאן לסצינה אחת יפה קטנטנה ומרגשת), וברובו הסרט הזה משעשע וחביב. ויש בו משחק טוב, וסצינה אחת ממש אפקטיבית, אבל זהו פחות או יותר. אין כאן את הסגנון הכל כך ייחודי שמגנט את תשומת הלב שלי ב"יום שלישי אחרי החגים", ואין כאן דרמה סוחפת. סרט נעים וחביב שהיה יכול להיות הרבה יותר. אבל גם זה משהו.

הקרנה נוספת: ב-03/10

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s