פסטיבל חיפה 2015: גוף

(שם הסרט במקור: Cialo)

זה הסרט שזכה בפרס הבימוי של פסטיבל ברלין (בשיתוף עם הבמאי של "בראבו!")? זה?!

וואי, איך הסרט הזה עצבן אותי. יש משהו ב"גוף" שמנסה לבדוק את הקשר בין גוף לנפש. והוא מטייל בשטחים של על טבעי. של קשר עם רוחות של אנשים קרובים שעברו מן העולם. והוא די משעשע. אבל זה לא הומור טוב לב.

הסצינה הראשונה די תמוהה. מצחיקה, משונה, אבל תמוהה. בסופה משכתי בכתפיי וחשבתי: נו, הומור פולני. אבל גם אח"כ יש כל מיני קרעי סצינות עם הומור משעשע אמנם, אבל גם כזה שהוא די מופרך עד שאני לא ממש יכול להתייחס ברצינות לסיפורים של הדמויות האלו.

bodyובכלל, במרכז הסיפור יש גבר בגיל העמידה, מפקד ביחידת מז"פ שבאה למפות איזורי פשע, לבדוק את הגופות. כאדם שרואה גופות של אנשים מתים כל יום, הוא מפתח עור פיל למראות קשים. והוא בז לכל סיפורי העולם הבא. הוא אלמן, ובתו המתבגרת לקחה את מות אמה קשה, והיא במצב של אנורקסיה מתקדמת. כבר בתחילת הסרט היא נכנסת לטיפול פסיכולוגי הכולל גם תקשור עם המתים.

אבל כמו האב הסקפטי, כך גם הסרט שם את עצמו במקום שמלגלג על כל האמונות הניו-אייג'יות. בשורה של סצינות מגוחכות, הבמאית מביטה מלמעלה על כל האומללים שבוחרים להאמין בעולם הרוחות. יש אפילו רוע שנודף מהסרט הזה. במהלך הצפייה מצאתי את עצמי מתגעגע לסרט הוליוודי משנות ה-90 שנקרא Ghost (וופי גולדברג זכתה באוסקר על הסרט הזה. ולטעמי, זו גם ההופעה הטובה ביותר של דמי מור אי פעם בקולנוע). שם הסרט יודע לשחק על החיבור הלא מובן מאליו בין צחוק לבכי, בין אמונה במסתורין לבין לגלוג עליו. בין ההבנה שיש הרבה מתחזים שמנצלים את ההשתוקקות של בני אדם לאהוב שהלך, לבין הנסיון למצוא בכל זאת אמת בלא נודע. ב"גוף" יש פשוט סוג של סקפטיזם קבוע, וגם אם יש רגע בו עולה האפשרות שבכל זאת האמא המנוחה תקשרה עם אלו שהשאירה, תוך פחות מדקה הבמאית מאיידת את האפשרות הזאת.

ומה שנשאר הוא סדרה של דמויות פטתיות וחסרות אונים שמאמינות בתורה מופרכת, או כאלו שמלגלגות עליהן. לא אלו מעניינות אותי, ולא אלו. ובאמצע – סרט די בלתי נסבל, עם לב די אפל ולא נעים. יצאתי די עצבני מהקרנה.

הקרנה נוספת – ב-04/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל חיפה 2015: גוף

  1. שוין,
    מה שאני מבין מדבריך זה שלהקרנה הבאה אליה רכשתי כרטיסים – עלי להגיע מצויד במארז פופקורן ע נ ק !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s