פסטיבל חיפה 2015: הנהר שאינו נגמר

(שם הסרט במקור: The Endless River)

לפני כמה שנים ראיתי במסגרת הפסטיבל ההומו-לסבי סרט מדרום אפריקה שנקרא Beauty. הסרט ההוא סימן לי את הבמאי, אוליבר הרמנוס. כשראיתי בתכניה של פסטיבל חיפה סרט חדש של הבמאי הזה, סימנתי לעצמי את הצפיה הזו כצפיית חובה.

אז אחרי הצפיה בסרטו החדש, אני אומר שני דברים: אני אהיה מסוקרן גם מהסרט הבא של הבמאי הזה. אוליבר הרמנוס הוא במאי קולנוע גדול. אבל "הנהר שאינו נגמר" הרבה פחות טוב מסרטו הקודם.

יש ל"נהר שאינו נגמר" התחלה גרנדיוזית ומאוד מרשימה. כבר עם עליית כותרות הפתיחה אני מבין שזה יהיה סרט גדול מבחינת היריעה שהוא פורס, והסגנון שלו יהיה קלאסי. אפילו הצורה שבה עולות כותרות הפתיחה מזכירה סרטים משנות ה-40 וה-50. על רקע של הרים עצומים, ועם מוסיקה שעולה לאט, וחודרת את הנשמה, הבמאי מתחיל לספר לנו את הסיפור בעל המימדים העצומים (הוא אפילו מחלק את הסיפור שלו לפרקים, כדי לתת לסרט מימד ספרותי).

endless riverהאירוע המחולל של הסרט, שמגיע מעט לאחר תחילתו, הוא אולי הסצינה הקולנועית הכי מצוינת שראיתי השנה. בקצב איטי, עם מוסיקה שעולה מלמטה בהדרגתיות, עם צילום בסטדי-קאם שסוקר את הסביבה בסבלנות, מתרחש פשע נורא. והפשע הזה הוא רק חלק מהסביבה, והוא מפורט ומחריד, אבל הוא לא מצולם בקלוז-אפ, לא מזעזע בכח (ודווקא בגלל זה הוא אפקטיבי). ברגעים האלו חשבתי שאם קלינט איסטווד יראה את הסרט הזה הוא מאוד יאהב את הסצינה הזו, ואולי אפילו יעתיק אותה לסרט הבא שלו.

אבל זהו רק האירוע המחולל. הוא צריך לחולל משהו. והצרה של הסרט היא שהסיפור מתפתח, אבל הסרט לא מתפתח איתו. לאט לאט התגנבה לתוכי ההרגשה שהכל בעצם רק מניירה בימויית. שהכל כל כך עצוב כל הזמן, עד שזה כבר מעיק הרבה יותר מדי (יש לסרט הזה מחסור קריטי בהומור). שהפאוזות הארוכות בדיאלוגים הופכות להיות מגוחכות באיזשהו שלב. שהכל הופך להיות רציני כל כך עד שבאיזשהו שלב זו כבר יותר פוזה קולנועית, ופחות כנות סיפורית.

ועדיין קשה להתכחש ליופי הקולנועי הרב של הסרט. קולנוע שנשען על מערבונים ישנים כרפרנס, אבל יודע לשחק עם ציפיות הקהל. לדעתי הוא שיחק גם הציפיות של עצמו, כי הוא אפילו לא ממש ידע איך לגמור את הסרט. יש כמה סצינות של נהר לקראת הסוף. ויש אקדח, רק שהוא לא יודע מה לעשות איתו. אני מניח ששם הסרט מתייחס לשיר "העצב אין לו סוף. לאושר יש ויש", אבל באיזשהו שלב כבר נמאס לי מהסרט הזה, ורק רציתי שייגמר.

אז כן, לאוליבר הרמנוס יש כשרון סינמטי אדיר. הוא רק צריך להיות יותר מכוון, מפוקס.

הקרנה נוספת: מחר, ה-04/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s