על חבל דק: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Walk)

הסיפור הזה של פיליפ פטי נדמה לי מצד אחד תמוה למדי, כי בשבילי – בן אדם אחד הולך על חבל בגובה שרק הליקופטרים יכולים לרחף בו – או קיי, ואח"כ מה? . כלומר, הקתרזיס בסיפור הזה לא מדבר אלי. אבל מצד שני, אני סומך על רוברט זמקיס. הוא במאי שאת רוב סרטיו ראיתי ואהבתי. במאי שיודע לטפל בצד הטכני, לחדש, למצוא דרכים מרהיבות של ביטוי קולנועי, וכל זאת מבלי לזנוח את האלמנט האנושי שלמענו התכנסנו מלכתחילה.

אז אחרי שראיתי את הסרט – החלק הראשון של הפסקה גובר על החלק השני. כן, "על חבל דק" מרהיב למדי בצד הטכני. אבל הדמות הזאת, של פיליפ פטי, היא דמות כל כך יהירה, עד שכמעט רציתי שהוא יפול מהחבל הזה כבר, כדי ללמד אותו קצת צניעות.

walkרוב הביקורות שקראתי על הסרט אומרות שהחלק הראשון שלו חלש, אבל השני, זה שמפרט את כל ההכנות להליכה, ואז את ההליכה עצמה, הן החלק עוצר הנשימה של הסרט. הבעיה היא שהדמות הזאת מעצבנת כל כך בהתנשאות שלה, באגואיסטיות שלה, עד שלא באמת אכפת לי ממנו. אין לי באמת אמפטיה לדמות כזו, שמפתחת אובססיה להליכה על חבל, להצגת שואו, לשאיפה להיות הגדול מכולם, הנועז מכולם, הטוב מכולם, המפורסם מכולם, המוצלח מכולם. כולם בצילו. אני לא מבין את בת זוגו, למשל. כן, יש לו סוג של קסם אישי, ויש לו כריזמה. אבל זה עובד, אולי, לדייט אחד. ואח"כ, מה? היא לא רואה שהוא לא רואה אותה בכלל? שהיא שם, כמו כל אחד אחר, בעצם, כדי לעזור לו להגשים את חלומו, להיות הגדול מכולם? (ושימו לב שלכל אורך ההליכה על החבל, אין אצל הבחורה ולו רגע אחד של חרדה, רגע אחד של: אוי ואבוי, הוא הולך ליפול!, של: תיזהר!. מה פתאום. הוא הגדול מכולם. אין שאלה בכלל שהוא יצליח).

אז אם האקספוזיציה הזו לא באמת מצליחה ליצור אצלי אמפטיה, לא באמת מצליחה ליצור אצלי הבנה של האובססיה הזו של פיליפ פטי להליכה על החבל, אז כל החלק השני די מת מבחינה דרמטית. וכל האקרובטיקה הקולנועית של זמקיס לא עוזרת.

וגם אם ההליכה עצמה על החבל היא רגע קולנועי קצר ויפה שנגמר די מהר, ומהווה קתרזיס צנוע, זמקיס (ופטי) לא מפסיקים שם. מה פתאום. לא איש כפיליפ פטי יסתפק ברגע נצחון פצפון שכזה. הוא רוצה עוד. הרבה יותר. אז ברגע שהוא עובר לצד השני, הוא מתיישב על הפסגה, ואומר: "המגדל השני קורא לי שוב!". האגו טריפ שלו בשיא. אז הוא יוצא שוב לדרך, לחבל הזה, לסכנה הזו שהוא לועג לה, לצד שני (מה שמדליק שרשרת של הרפתקאות, שאם היה אכפת לי מהדמות הראשית, הייתי קורא להן עוצרות נשימה, אבל בעצם זה הכל תצוגה של אדם אחד שצוחק, מלגלג, על כל העולם ואחותו, וגם עלי, בדרך).

ומעל כל זה אני מאוכזב מהבמאי, רוברט זמקיס. אני לא חושב שהוא הצליח לפצח את הסיפור הזה. למה ראוי לספר אותו. ראשית, הסרט מסופר מבעד עיניו של פטי עצמו, שמדבר למצלמה (השחקן, לא האיש האמיתי), ומשמש כמספר של הסרט. להרגשתי, הדלת הזו שבה מכניס אותנו זמקיס לסיפור היא דרך כניסה מאולצת. אין כאן הבנה של הסיפור הגדול יותר.

כי יש כאן פיל גדול מאוד בחדר, אבל אף אחד לא מתייחס אליו. כי ההליכה התבצעה בין שני מגדלי התאומים בניו יורק. ובתחילת הסרט פטי מוצא תמונה של מגדלי התאומים ושומר אותה בארכיון פרטי, כי זה החלום שלו. אבל כולנו יודעים, וזוכרים, וכואבים את האסון של 11 בספטמבר 2001. אני רוצה לדעת מה פיליפ פטי הרגיש באותו יום. איפה הוא היה, מה הוא עשה, איך הוא קיבל את ההודעה על מה שקרה, ומה היתה תגובתו המיידית. בשבילו זה לא היה רק האסון של האומה האמריקאית, זה היה יותר שבר של חלום שהיה אישי מאוד.

אבל זה לא נמצא בסרט. במקום לסדוק קצת את העמדת הפנים הארוגנטית של האיש הבלתי נסבל הזה, ומשם להיכנס לסיפור הזה, ולהבין דרך חלום של איש אחד ושברו את החלום האמריקאי ושברו, במקום זה מעמיד זמקיס את העניין הזה של אסון התאומים כנוכח נפקד בסרט הזה. אז מה שנשאר הוא פוטנציאל לא מנוצל. וזה עוד יותר מאכזב, כי זמקיס עצמו עשה את אחד הסרטים האמריקאים הגדולים ביותר של 20 השנה האחרונות (דגש על המילה אמריקאי) – "פורסט גאמפ". כשזמקיס מדבר על אמריקה, אני יודע שהוא מבין על מה הוא מדבר. יש בזה יותר ממילה ריקה. יש בזה מיתולוגיה. רגש. משמעות של רעיון שעומד מאחורי מדינה גדולה.

אבל כל זה לא נמצא בסרט. יש את כל החומרים, אבל אף אחד לא נוגע בהם. אז מה שנשאר זה סיפור על נצחון של איש מתנשא, שלא רק מצליח במשימתו, אלא גם רואה בכך סימן לעליונותו על כל המין האנושי, או משהו כזה. "על חבל דק" מוציא אותי, בסופו של דבר, אל הרחוב עם הרגשה חמוצה מאוד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s