חוקי הפשע: הביקורת

(שם הסרט במקור: Black Mass)

זה הסיפור על סרט שלכאורה הכל בו ממש בסדר. אבל בכל זאת הוא לא עובד.

סקוט קופר התגלה בסרט עדין ויפהפה שנקרא "לב לא שפוי". סרט על זמר שהביא את האוסקר לג'ף ברידג'ס. אח"כ הוא עשה את "אחים בדם", סרט שאהבתי, אבל גם כזה שנדחק הצידה מהתודעה. אולי בגלל שלכאורה עבר קופר מסרטים עדינים לסרטים קשוחים יותר, אבל הוא מסרב להיסחף אחר הגלוריפיקציה של האלימות, ובכך הוא מאבד חלק מהקהל. וגם ב"חוקי הפשע" קופר לא מתלהב מהאלימות. אבל כאן הוא גם לא מתלהב מהאנשים עצמם. בכלל, "חוקי הפשע" הוא סרט לא מתלהב. וזאת הבעיה העיקרית שלי איתו.

black massכי הסרט הזה מספר סיפור די בלתי יאומן. מזמן לא ראיתי את הצירוף הון-שלטון-עולם תחתון מפורט על המסך בצורה כל כך מוחשית. זהו סיפורו האמיתי של פושע אימתני שבעצם זוכה לחסינות מהמדינה, כי הוא עוזר להם לעצור פושעים, שהם, ממש במקרה, אויביו המושבעים של אותו פושע. כך יוצא שהמדינה בעצם מעניקה רשיון לפושע הגדול והמפחיד הזה להיות יותר גדול, יותר מפחיד.

הפושע הזה משמש סוג של מודיע (על האחרים, לא על אנשיו), ואת הקשר שלו הוא מקיים בעיקר עם איש משטרה אחד, שהוא בחור מהשכונה שגדל איתו, ויש לו גם אח סנטור. אבל באף רגע בסרט הזה לא תפסתי את הראש ושאלתי איך זה יכול להיות. באף רגע לא אמרתי: זה דמיוני מכדי להיות אמיתי, ובכל זאת, זה קרה.

כי סקוט קופר הוא לא איש של סנסציות. כמו שכתבתי על סרטו הקודם, סקוט קופר הוא איש שמריח מלמטה את ריח השורשיות האמריקאית. הוא מספר על האנשים, לא על המערכות שהם משרתים. והרי כאן, ב"חוקי הפשע", הסיבה העיקרית שבעטיה עוזר איש החוק לפושע היא "כי אנחנו מאותה שכונה". אבל בסרט הזה קופר מתברבר. הוא מסתכל על הסיפור הזה מבחוץ, בקליניות מתסכלת. גם בסצינות שמתארות חיים פרטיים של כל אחד מהמעורבים אין התעמקות בחיי הרגש. הנשים והילדים בחיי כל אחד מהם ממלאים תפקיד מינורי בסרט, וכך, למשל, כשאחד הילדים מת, מה שאמור להיות רגע שיא רגשי בסרט הופך לעוד רגע מפוספס. ב"חוקי הפשע" סקוט קופר מרפרף מעל החיים של האנשים שמרכיבים את הסיפור, ולכן כל עניין הקשר ביניהם נשאר רופף.

מה שלא אומר שהסרט הזה רע או מעצבן. להיפך. גם ב"חוקי הפשע" רואים שיש במאי. שיש לאיש הזה הרבה קולנוע. שהקופר הזה יודע להחזיק קצב ראוי, לעצב עולם אמין, להרשים מאוד בשחזור תקופה (שנות ה-70), ולהדריך שחקנים. אם קופר היה נכנס כאן מתחת לעורן של הדמויות, ויותר מכך, אם הוא היה בוחר מי הגיבור של הסרט (כי כרגע שני האנשים משני צידי החוק מקבלים זמן מסך פחות או יותר שווה, כשדמות המשנה של האח-סנטור, נדחקת מאוד לצד ואין לה בכלל משקל. בזבוז של שחקן מעולה, הלא הוא בנדיקט קמברבץ'), אז הייתי מרגיש את השורשיות האמריקאית, מרגיש את המניעים של הדמויות (גם אם לא מצדיק אותם), מרגיש את הסיפור הדי מדהים הזה של שיתוף פעולה בין החוק לפשע והכל בשם אחוות אחים, אחוות אמריקאיות שכונתית.

אבל "חוקי הפשע" הוא סרט שנשאר בחוץ. מסתכל על המציאות ולא מתערב. וחבל. כי יש לסקוט קופר יכולות קולנועיות ניכרות. הפעם הוא יצר סרט יפה, אבל עקר.

נ.ב. הדיעה הרווחת היא שהנה הנה ג'וני דפ עושה קאמבק. ושני הסנט שלי בעניין – כן, הוא רציני ומרשים, אבל הבמאי לא באמת נותן לו מקום לשחק, כי תיאור חיי הדמויות נותר שטחי, וכך לא יכולתי באמת להיכנס אל תוך הפסיכוזה האלימה שלו. יותר התרשמתי מג'ואל אדגרטון, בתפקיד השוטר-משת"פ. אמנם גם הדמות שלו לא מפותחת מספיק, אבל משהו בהתנהלות של הגוף שלו יצר איתי באולם קשר יותר ישיר, והוא היה לי יותר מעניין. האדגרטון הזה, להזכירכם, הוא הבמאי ושחקן המשנה של אחד הלהיטים המפתיעים של השנה, "המתנה". לאט לאט בונה לעצמו אדגרטון קריירה שמרתק לעקוב אחריה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “חוקי הפשע: הביקורת

  1. היי איתן . מה שלומך ?
    ראיתי היום את "ג'ובס" של דני בוייל ואהרון סורקין בהקרנת בכורה בהרצלייה, היתה גם הרצאה עניינת של ירון שמיר. מאוד נהניתי מהסרט, בנוי בצורה מיוחדת ומרגש מאוד בסוף. וכרגיל – יש לא מעט שורות חדות כתער של סורקין… מחכה לראות מה תכתוב. איזה כיף לך שעדיין לא ראית אותו….[או שכן..]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s