פסטיבל קולנוע קוריאני: האדמירל. זרמים גועשים

(שם הסרט במקור: Myeong-Ryang)

יש פסטיבל קטן של קולנוע קוריאני בסינמטקים השבוע. סרט הפתיחה, "הטנור" הוקרן שלשום, והוא עולה להקרנות מסחריות בישראל ממחר (את הפוסט עליו אני אעלה במהלך הסופ"ש. בקצרה: אני שונא אופרה, אבל הסרט הזה הפתיע אותי מאוד לטובה). אתמול ראיתי את "האדמירל, זרמים גועשים". הסרט הזה לא עולה להקרנות מסחריות בישראל. חבל. זה סרט מפואר.

"האדמירל, זרמים גועשים" היה הזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הקוריאנית לשנת 2014 *. בפוסט שסיקר את הפרסים האלו כתבתי, בהקשר של הסרט הזה: לא נראה לי שהסרט הזה יעניין אותי, זה שלא מכיר בכלל הסטוריה קוריאנית. ואחרי שראיתי את הסרט הזה, זה עדיין נכון, כי במהלכו חשבתי קצת על הקוריאני הממוצע, ועל התגובה שלו לסיפור הזה, שהוא כנראה למד בבית הספר, וינק בבית, אל מול התגובה שלי לסרט הזה, שנקייה מכל סנטימנט, ובכל זאת, זה עדיין סרט סוחף ומרשים מאוד.

כבר ראיתי בעבר ומאוד אהבתי סרט קודם של הבמאי הזה, האן מין-קים. זה היה "מלחמת החיצים". וכל מה שכתבתי שם נכון גם לכאן, והרבה יותר מכך. "האדמירל: זרמים גועשים" הוא סרט שיורה בתותחים גדולים וכבדים מאוד, תרתי משמע. הבמאי הזה עובד בצורה מדהימה עם עריכה, צילום, ומוסיקה. אמנם צריך קצת סבלנות בהתחלה, כי ההכנות לקרב הגדול שמהווה את מרכז הסרט לוקחות בערך חצי שעה, אבל מרגע שהקרב מתחיל, הו, איזה קולנוע מפואר.

admiralולא, אני לא מתלהב רק מהבימוי הפנומנלי של סצינות האקשן. מצטרפת לכך דרמה אדירה, באדיבות המשחק המרשים של צ'וי מין סיק בתפקיד הראשי. הוא סמכותי ומנהיגותי גם כשנדמה שהסמכות שלו מתערערת. הסרט הזה מציג גם כמה וכמה צעדים מלחמתיים שהחשיבה האסטרטגית שעומדת מאחוריהם מפתיעה כל פעם מחדש, מוסיפה תבלין של חכמה לסצינות האקשן המרשימות. יש כאן לא רק פעולה כמעט בלתי נגמרת, אלא מחשבה של ממש מאחורי כל שלב בלחימה הזו (לדוגמא, "זרמים גועשים" נשמע לי שם גנרי לסרט אקשן. מסתבר ששם הסרט מהווה חלק בלתי נפרד מתורת הלחימה של האדמירל).

ויש כאן גם קהל. העם, שלמענו נלחם הצבא הקטן של האדמירל הקוריאני מול הצבא העצום של היפנים, העם הזה עומד מן הצד ומביט במתרחש. הוא מזכיר כל הזמן לחיילים שהמלחמה אינה למען איזשהו ערך עליון, אלא למען החיים של האנשים שנשארים מאחור. והם גם מהווים סוג של מקהלה יוונית למתרחש, סוג של תרגום בגוף הסרט. האדמירל, בחוכמתו הרבה, יודע להביא את העם הקוריאני, ואת החיילים שבהנהגתו, ליאוש מוחלט (כי הם מעטים מול רבים), ומתוך היאוש הזה הוא מפעיל את החיילים שלו להקרבה עילאית (כי אם כבר למות, אז למות בקרב, ולא מתוך תבוסתנות וכניעה), ואז, בעזרת חשיבה אסטרטגית מבריקה, כשמתחילים להגיע הנצחונות הקטנים, המורל מתחיל להזרים אדרנלין ותקווה מחודשת ללוחמים, והעם דוחף כמו אוהדים במגרש כדורגל (מה שגם תורם לאחת מסצינות השיא הרבות בסרט הזה, עם אחת הנשים של אחד החיילים), והרוח החדשה הזו סוחפת את הקוריאנים לנצחון הירואי בניצוחו של האדמירל החכם.

בקיצור, זה לא רק סרט אקשן, ולא רק סרט אקשן חכם, ולא רק סרט שמבוים בכשרון פוער לסתות (יש כאן לא מעט סצינות מרובות משתתפים, ולא איבדתי את העניין שלי ואת ההבנה של מי נגד מי לרגע). יש כאן בידור סוחף ואינטלגנטי, ולמרות שהנושא עצמו הוא קוריאני לאומי, הסרט עצמו הוא קולנוע משובח מדרגה ראשונה. סרט מצוין.

הקרנה נוספת של "האדמירל זרמים גועשים":

ב-07/11 בסינמטק ירושלים. מומלץ.

*אני עוקב גם אחרי פרסי האקדמיה הקוריאנית לשנת 2015. טקס חלוקת הפרסים אמור להתקיים לקראת סוף החודש הזה. אני אדווח כאן בבלוג גם על זה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s