דיפאן: הביקורת

(שם הסרט במקור: Dheepan)

כשאתה הולך לראות סרט שבפוסטר שלו כתוב "זוכה דקל הזהב פסטיבל קאן 2015", אתה מצפה לפצצת רגש מכוונת ישר לתוך הבטן. משהו שהוא גם איכותי, וגם מפיל אותך לרצפה בעוצמה. וחוץ מזה, "דיפאן" הוא הסרט האחרון של ז'אק אודיאר. הזכרון של עוצמת הרגשות שהלמה בך כשראית את "חלודה ועצם" עדיין חי בך. ואם ראית את "נביא", הסרט שבא לפניו, הזכרון הרגשי של האגרוף שהסרט ההוא הלם בבטן שלך עדיין קיים. ואם אתה ממש אוהב את הבמאי הזה, אז אתה מצרף לכך את סרטיו הקודמים, "ליבי החסיר פעימה", "על שפתי", ו"גיבור בזכות עצמו", אתה זוכר כמה מיומן הבמאי הזה, וכמה העבודה שלו משובחת.

ואז אתה מגיע לאולם הקולנוע ומתיישב כדי לראות את "דיפאן". הציפיות, מטבע הדברים, גבוהות. והסרט מתחיל. והעלילה זורמת. ויש בו משחק טוב, כנדרש, וסיפור מעניין, כצפוי, ואפילו עבודת בימוי משובח, עם מעברים לא צפויים של עריכה, לפעמים רכה, ולעיתים חותכת בפתאומיות. ההרגשה שלי במהלך הצפיה היתה שמדובר כאן בסרט ראוי של במאי מקצוען שיודע מה הוא עושה, אבל איפה לעזאזל הסרט הגדול שהבטיחו לי?

dheepan1סבלנות. זה מגיע. זה מגיע לאט, במתינות, אבל זה מגיע. כי "דיפאן" הוא סרט להמשיך לקרוא