האיש שנולד מחדש: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Revenant)

קשה לכתוב ביקורת על הסרט הזה. קשה, כי מבחינה קולנועית נטו מדובר ברימון הלם. ביצירת אמנות מהממת ביותר ממובן אחד. בטכניקה קולנועית סוחפת, מרתקת, מדהימה, שמשאירה אותי פעור פה וכמעט חסר מילים. אבל הסרט הזה הוא גם סרט כל כך אלים, כל כך אכזרי, עד שבאיזשהו שלב הרגשתי שהוא גם קצת נהנה מהאפקט שהוא יוצר, ובכך הוא הופך לסוג של סרט סנאף. סרט שבו האכזריות והמוות המקיפים מכל הכיוונים מובאים אל המסך בצורה כל כך ריאליסטית, עד שאני לא יכול להינות מהסרט, כי זה אומר שאני נהנה מאכזריות, מדם, מאלימות קיצונית.

revenant1האמת היא שיש לא מעט חסרונות בסרט הזה. יש כאן את הסיפור הבלתי יאמן של השרדותו של אדם אחד בתנאים בלתי ניתנים לתיאור (ניתנים. ועוד איך ניתנים. כל הסרט הזה ניתנים). אבל האכזריות הכל כך מדממת ממלאת את המסך כל הזמן, עד שאין לי ממש יכולת להיקשר רגשית לדמות הזו. יש אמנם מדי פעם רגעים שאמורים להיות פיוטיים, אבל משמשים יותר לפאוזות דרמטיות בין סצינה אלימה אחת לאחרת, אבל בשאר הזמן כל שנותר לי לעשות, הוא להתרשם מהאכזריות של הטבע (הקור הבלתי נתפס, הדב, הפראיות של החיות), ושל האנשים (שגם הם חיות) שממציאים כל הזמן שיטות מוות מגוונות. הצילום של הסרט מדהים, לרוב קרוב מאוד לדמויות, עד כדי כך שהבל הפה שלהן מכסה את העדשה באדים, וכך האלימות שמכה בהם מכה גם בנו באופן ישיר וכואב פיסית, ולרגעים המצלמה מפנה מבטה לסביבה, ולכאוס השולט בטבע ובקבוצה האנושית (במיוחד בסצינת הטבח בהתחלה), וכאן האימה מכה בנו, הצופים, באפקט משתק ומהמם. אבל זה כל מה שהסרט הזה – הלם עם מעט מאוד מאחוריו.

אז יש בסרט הזה איש אחד נחשב למת, ונעזב לנפשו. הוא איכשהו שורד, ומתחיל את המסע חזרה. והעריכה הדי צולעת של הסרט מזגזגת בין אלו שעזבו אותו לנפשו, לבין מסעו של אותו אחד למקום שבו יוכל לחיות מחדש. ו"אלו שעזבו אותו לנפשו" הוא בעיקר האיש הרע (בגילומו של טום הארדי), שהוא פשוט איש רע. הארדי קיבל לידיו תפקיד כפוי טובה שכתוב רע. אין בו צבעי ביניים, לאיש הרע הזה. הוא תחמן, הוא אגואיסט ואינפנטילי (הוא רוצה את העורות שצד ואת הכסף עכשיו, ולא אכפת לו מי ומה ימות בדרך), והתסריט לא מאפשר לי להתקרב לאיש הרע הזה בשום צורה. אין כאן שום דרך שבה אני יכול להעריך את הרוע הזה (שלא כמו, נאמר, אנטון שיגור, שהביא לחוויאר בארדם את האוסקר המוצדק ב"לא ארץ לזקנים" של האחים כהן), אלא פשוט גבר מתבכיין ומפונק. כל פעם שהסרט עובר לדבר על האיש הזה, או על אלו שרודפים אותם (אינדיאנים, צרפתים), משהו באפקט הדרמטי של הסרט נפגם, כי מדובר רק בעוד דוגמא לעוד אכזריות אנושית. אם היינו נצמדים לתודעתו של אותו איש שנולד מחדש, אז הייתי מעורב יותר רגשית בחיי האיש הזה, ובאמת חרד לגורלו כשמתרחשים עליו אסונות שונים (שהם, אגב, מתרבים מדי ומתמשכים מדי ככל שהסרט מתארך. ניתן היה לקצר את המסע הזה, כי באיזשהו שלב הוא מתחיל לחזור על עצמו).

revenant2הדיון שהסרט הזה מנהל הוא דיון מעניין בפני עצמו, והוא מדבר על האכזריות האנושית כהשתקפות של האכזריות של הטבע. לכאורה גיבור הסרט הורג ורוצח גם הוא, אבל הוא עושה את זה מתוך הגנה עצמית, ובאיזשהו שלב הבנתי שכל המסע הזה הוא לעבר השואו-דאון הצפוי בינו לבין האיש הרע (והמסע לעבר אותו שואו-דאון ארוך מדי ומתחיל לייגע, וגם השואו-דאון הסופי חסר דחיסות דרמטית, וגם הוא ארוך מדי). ועם זאת, הסרט הזה אומר שמלחמה היא דבר הכרחי, אבל לא רק בכוח אלא גם בתחבולות תעשה לך מלחמה. מותר האדם מהחיה הוא במחשבה מקורית, שמובילה לאכזריות קיצונית, אבל גם לחמלה, ואלו חיים זה בצד זה אצל האדם בכדור הארץ הזה.

אז כן יש לסרט הזה משהו להגיד, אבל הסרט הזה מתפתל יותר מדי בדרך, מתארך שלא לצורך, חוזר על עצמו, ולא כתוב מספיק טוב. "האיש שנולד מחדש" הוא סרט שמכיל לא מעט סצינות משתקות פיסית, וכל סרט שעושה את זה מגיעה לו את ההערכה, ויש בו גם מחשבה, אבל יש בו מעט מאוד רחמים (כלפי הגיבורים שלו וכלפי הקהל), והוא קצת צולע דרמטית, כך שלמרות שהסרט הזה מדהים ביותר ממובן אחד, קשה לי להמליץ עליו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s