45 שנים: הביקורת

(שם הסרט במקור: 45Years)

We may by through with the past, but the past isn't through with us

בסרט "45 שנים", העבר, זה שנדמה לנו שהוא כבר עבר ואיננו, העבר הזה הוא כמעט כמו יצור חי ונושם. כזה שממשיך להשתנות עם חלוף הזמן, ולשנות את, ולהשפיע על חיי גיבורי הסיפור. ובניגוד ל"מגנוליה", האפוס הגרנדיוזי של פול תומס אנדרסון, שמתוכו לקוח הציטוט למעלה, "45 שנים" עושה את מהלכיו בעדינות, בשקט,  אבל בנחישות שחופרת בנשמה. ובניגוד ל"עבר" של אסגר פרהאדי, אין כאן הרגשה של מניפולציה רגשית בוטה. הכל מאוד נטורליסטי, סבלני, טבעי, ולמרות שיכול לפעמים להידמות שהכל עומד במקום, דווקא יש התפתחות בכל סצינה, גם אם היא מינורית.

45 yearsלמשל, סצינה זניחה לכאורה, בה הגיבורים עולים על להמשיך לקרוא