סזאר 2016: המועמדויות

היום התפרסמו בצרפת המועמדויות לפרס האקדמיה שלהם, הסזאר. והאמת, מנקודת מבט ישראלית, המצב השנה משופר: רוב הסרטים ברשימה הוקרנו בישראל, אם מסחרית, או בהקרנות פסטיבליות או סינמטקיות. על חלקם אפילו כתבתי כאן בבלוג. הנה, למשל:

"ילדות פרא", שהוקרן בישראל בהצלחה, אבל אני לא כל כך אהבתי, מועמד ל-9 פרסי סזאר: פרס הסרט, בימוי, תסריט, מוסיקה, סרט ביכורים, סאונד, עריכה, צילום, ותלבושות.

"דיפאן", זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון, סרטו המצוין לטעמי של ז'אק אודיאר, המוקרן בימים אלו בישראל (אבל לא ממש בהצלחה. לצערי הקהל הישראלי לא מצליח להתחבר לסרט הנפלא הזה), מועמד גם הוא ל-9 פרסי סזאר: פרס הסרט, שחקן, בימוי, תסריט, סאונד, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, ושחקן משנה.

"מרגריט", ההכנה הלא כל כך מוצלחת לסרט הבא (והמוצלח יותר, אני מקווה) של סטפן פרירס (עם מריל סטריפ), מועמד ל-11 פרסי סזאר: סרט, שחקנית, בימוי, תסריט, סאונד, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, ושני שחקני משנה.

"בראש מורם", סרט הפתיחה של פסטיבל קאן האחרון, שהוקרן בפסטיבל חיפה (לא אהבתי), מועמד ל-8 פרסי סזאר: סרט, בימוי, שחקנית, תסריט, שחקנית-תגלית, שחקן-תגלית, שחקנית משנה, ושחקן משנה.

"ערכו של אדם", סרטו המאכזב לטעמי של סטפן בריזה, שהוקרן לא כל כך בהצלחה בישראל לא מזמן, מועמד ל-3 פרסי סזאר: לפרס הסרט, בימוי, ושחקן.

"אספלט", סרטו המשונה והתמהוני של סמואל בן שטרית (ראיתי בפסטיבל חיפה), מועמד לפרס אחד – פרס התסריט המעובד.

גם "זכרונות נעורים" ו"פאטימה" הוקרנו בישראל בסינמטקים, אבל לא ראיתי.

"זכרונות נעורים" (Trois Souvenirs de ma Juenesse) של ארנו דספלשן זוכה להרבה אהבה מהאקדמיה הצרפתית. הסרט הוקרן בישראל במסגרת איזשהו פסטיבל, אבל אני נזהר ממנו, כי דספלשן הוא בדרך כלל במאי רעיל, ארסי, שמעמיס על העין והאוזן אקספרימנטים קולנועיים די בלתי נסבלים ודי מעיקים (סבלתי מאוד ב"מלכים ומלכה", וב"סיפור חג"). עושה רושם ש"זכרונות נעורים" הוא סרט קליל יותר המאגד, להבנתי, שלושה סיפורים מנערותו של גבר הנזכר ברגע מסוים בחיים בחוויות מעצבות שהיו לו (הנה הטריילר). "זכרונות נעורים" מועמד ל-11 פרסי סזאר: פרס הסרט, בימוי, תסריט, מוסיקה, שחקן-תגלית, שחקנית-תגלית, סאונד, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

את "פאטימה", שהוקרן בחודש שעבר בסינמטק, דווקא רציתי לראות, אבל לא כל כך יצא. סיפורה של, ובכן, פאטימה, אשה ממוצא אלג'יראי החיה בצרפת עם שתי בנותיה המתבגרות. הבנות לגמרי משתלבות בבית הצרפתי, המערבי, המודרני הזה, אבל האם עדיין חיה בעולם התרבותי של הבית המקורי שלה, האלג'יראי. כשהיא עוברת תאונת עבודה, ומרותקת למיטה עד להחלמה, היא כותבת בערבית מכתב לבנותיה כדרך לנסות למצוא קשר ביניהן. סרט שנראה כמשהו שחודר עמוק למשבר הזהות של הדור הקודם והדור הנוכחי (והדור הבא?) של המהגרים בצרפת.

"פאטימה" מועמד ל-4 פרסי סזאר: פרס הסרט, שחקנית, שחקנית-תגלית, ותסריט מעובד.

מה שמשאיר למארגני הפסטיבל הצרפתי של השנה מעט מאוד. אני מניח שהסרט הייצוגי שלהם יהיה "המלך שלי" (Mon Roi).

עמנואל ברקו, זוכת פרס המשחק בפסטיבל קאן, משחקת כאן לצידו של וינסנט קאסל, והבימוי הוא בידי מאיוואן, שסרטה הקודם והמצוין היה "פוליס". בחורה שעוברת תאונת סקי נמצאת בהחלמה, ומנסה לברר לעצמה את תלותה בגבר הזה, שהיא כל כך אוהבת, אבל גם לא מבינה איך היא לא יכולה בלעדיו, ואיך היא כל כך משועבדת אליו.

"המלך שלי" מועמד ל-8 פרסי סזאר: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, מוסיקה, סאונד, ועריכה.

———–

אבחנות נוספות מרשימת המועמדויות:

  • לפרס סרט האנימציה מועמדים "הנסיך הקטן" וגם סרט בשם "אדמה" (Adama)

  • כריסטוף אופנשטיין, בדר"כ צלם, שביים בעבר את הדרמה הבינונית "סולו בשניים", מועמד לפרס הצילום על סרט שנקרא "עמק האהבה".

  • המירוץ לפרס בקטגוריית שחקנית המשנה חם למדי: שרה פורסטייה, שזכתה בעבר כבר בשני סזארים על "L'esquive" של עבדלעטיף קשיש, ועל "שמות של אהבה", והיתה מועמדת על "סוזאן", מתמודדת כאן על תפקידה ב"בראש מורם" נגד אנייס ז'אווי הותיקה, נעמי לבובסקי, קארין ויארד, ושחקנית דנית בשם סידסט באבט קנודסן.

  • המירוץ לפרס בקטגוריית השחקנית הראשית חם עוד יותר: קתרין דנב הבלתי נלאית מועמדת על תפקידה המצוין ב"בראש מורם". מולה איזבל הופר (הנחשבת, בצדק לטעמי, לאחת השחקניות הכי טובות בעולם) על תפקידה ב"עמק האהבה", וגם עמנואל ברקו על "המלך שלי" (בקאן כבר נתנו לה פרס על הסרט הזה. האם היא תקבל גם סזאר?), קתרין פרו על העבודה הנהדרת שלה ב"מרגריט", וססיל דה פראנס על סרט שנקרא "העונה היפה". את הרשימה משלימות סוריה זרואל על "פאטימה" ולובנה אבידאר על Much Loved (אבנר שביט השלים בטוויטר שלו פרט טריוויה מחריד במיוחד על השחקנית הזו)

  • גם קטגוריית השחקן מלאה בשמות חמים: ונסן לנדון, זוכה פרס המשחק בפסטיבל קאן על "ערכו של אדם", מועמד גם כאן, ומולו מתמודדים ונסן קאסל ("המלך שלי"), פרנסואה דאמיין (על "קאובויז". עד שהוא לא יעשה עוד להיט מפורסם, אל שמו בפוסטרים יצטרף לנצח האזכור לתפקיד האבא ב"משפחת בלייה"), ז'ראר דפארדייה (בפרופיל שלו ב-imdb מיוחסות לו הופעות ב-217 סרטים. הפעם הוא מועמד על תפקידו ב"עמק האהבה"), פבריס לוקיני וז'אן פייר באקרי הותיקים, וגם השחקן הראשי עם השם הבלתי אפשרי המוביל את "דיפאן" המצוין.

  • בין המועמדים לפרס הסרט הדוקומנטרי ניתן למצוא גם את "מחר" בבימוי אחד בשם סיריל דיון, ואחת בשם מלאני לורן. כן, אותה אחת שביימה את סרט השנה שלי, את "לנשום", ובעבר את "המאומצים" היפה, ובכלל היא שחקנית מצוינת, היא לא נחה לרגע, ומביימת גם דוקומנטרי המנסה למצוא תשובות לשאלות סביבתיות (הנה הטריילר). היא כנראה לא תזכה, כי במועמדים יש גם סרטים עם פרופיל הרבה יותר גבוה, כמו "כפתור הפנינה" של פטריסיו גוזמן, ו"התמונה החסרה" של ריתי פאן.

  • בין המועמדים לפרס המוסיקה אפשר למצוא גם את אניו מוריקונה בן ה-87, על מוסיקה שכתב לסרט שנקרא "בחודש מאי תעשו מה שאתם רוצים"

  • לפרס הסרט הזר מועמדים: "בירדמן", "הבן של שאול", "אמא שלי" (נני מורטי), "טקסי טהרן" (ג'אפר פנאהי), "נעורים" (פאולו סורנטינו), "קומדיה אלוהית" (הברית החדשה לגמרי – סרט דובר צרפתית, אבל הוא בלגי), וגם סרט עם שם משונה: "אני מת אבל יש לי חברים" (גם הוא בלגי).

טקס חלוקת פרסי האקדמיה הצרפתית יתקיים ב-26 בפברואר, יומיים לפני האוסקר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “סזאר 2016: המועמדויות

  1. תודה על העידכון המפורט, רשמתי לעצמי לתפוס את "עמק האהבה". "אדאמה" הוא סרט אנימציה מרהיב ויזואלית ומשמים מבחינה עלילתית. את "נערות פרא" חיבבתי. את "דיפאן" לא אהבתי כל כך, ו"ערכו של אדם" הוא קולנוע בזיוני בעיני. "אספלט" מקסים אבל נוטה יותר מדי לסכריניות המתקתקה. לפי הרגשתי, הקולנוע הצרפתי ממשיך לדשדש…

  2. איתן,תוכל לפרט איך מקבלים מועמדות לסזאר? כמו בארץ?
    ————-
    איתן לרון: לא שאני מבין כזה גדול, אבל להבנתי, כל הסרטים המופצים בצרפת בין התאריכים 1 בינואר עד ה-31 בדצמבר עומדים לשיפוט למעלה מ-4000 חברי האקדמיה הצרפתית לקולנוע (הנה הלינק לקטלוג הסרטים שעמדו לשיפוט חברי האקדמיה הצרפתית השנה). האקדמיה מצביעה בשני סיבובים – אחד לקביעת המועמדויות, והשני לקביעת הזוכים (אם אתה מבין צרפתית, אתה מוזמן לקרוא את הלינק הזה). כך ש…לא, מה פתאום. צרפת היא מדינה תרבותית ומסודרת. לא כמו ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s