פסטיבל ברלין 2016: ילד חצות

(שם הסרט במקור: Midnight Special)

נכנסתי לסרט הזה כשאני יודע שאני הולך לראות סרט טוב. ג'ף ניקולס מיצב את עצמו בשנים האחרונות כבמאי משובח שיודע מה שהוא עושה (עם Take Shelter, ו Mud). אז ידעתי שיהיה כאן סרט טוב. לא ידעתי עד כמה. "ילד חצות" (או איך שלא יקראו לסרט הזה בישראל) הופך את ג'ף ניקולס רשמית לאחד הבמאים הכי טובים בעולם לטעמי.

מדובר, קודם כל, בתסריט אדיר ומרובד. לכאורה, ילד נחטף. כל העולם בעקבותיו. מהר מאוד אנו לומדים שמי שחטף אותו הוא בעצם אבא שלו. החוטף הוא בעצם הגוד-גאי. הבאד-גייז הם כל השאר. אבל לילד יש כוחות מיוחדים. הוא שומע תדרים יוצאי דופן. יש לו עניין עם אור (ולכן הוא ישן ביום, וער בלילה). יש לו כל הזמן משקפי צלילה על העיניים (כי האור הכחול היוצא מהן יוצר קשר עם גורמים מהעולם הלא מובן לנו, והתוצאה מרטיטה את האדמה עליה אנחנו עומדים. באופן הכי מילולי שזה נשמע).

midnight specialולכאורה מדובר כאן במרדף שנמשך כל הסרט. הכת שממנה נחטף הילד, המשטרה, ה FBI, וכל העולם ואחותו רוצים את הילד הזה. והאבא, וחבר שלו, והאמא (שמצטרפת למסע במהלך הסרט) כולם רוצים להגן עליו. אבל יש בתסריט הרבה יותר מזה. כי מדובר בסיפור על דברים שאנחנו לא יכולים להבין. בכוחות אלוהיים. בקיום כוח לא אנושי. באמונה בדברים שמעבר. ויותר מכך, מדובר בדרך שבה בני האדם עושים שימוש מעוות באמונה. בדרך שבה אנו רותמים את האמונה שלנו בכוח עליון לעשות דווקא דברים רעים, לפעמים אפילו בלי כוונה. כי התחלת הסרט עוד ברורה מאליה – הכת, ומנהיגה הכריזמטי והסמכותי – זה ברור, מדובר בשטיפת מוח וניצול. אבל גם השלטון, ה FBI, גם הוא בעניין. יש לו שליטה על מאגרי מידע שאינם נגישים לקהל הרחב, והוא עושה בהם שימוש לא תמיד, איך נאמר את זה, לא תמיד לטובת הקהל הרחב. ומה עם ההורים? הרי הם רוצים בטובת הילד שלהם, הלא כן? אבל בעצם ההחזקה שלהם בילד הם חונקים אותו, בעצם האמונה שלהם בכוח עליון הם לא מאפשרים לטוב שהכוח הזה מאפשר לזרוח. אז צריך לשחרר (בשוט אולי הכי יפה בסרט, קלוז אפ על פניה של קירסטן דאנסט, אמא שלו).

אה, כן, לא דיברנו על זה שבנוסף לתסריטאי אדיר, ג'ף ניקולס הוא גם במאי מעולה. העריכה המדודה, הדרך שבה הוא מזגזג בין כמה מוקדי התרחשות מבלי לאבד אותי (כולם רודפים אחרי האלהים הקטן), השימוש הלא מתלהם באפקטים, העבודה הנפלאה של ניקולס עם מוסיקה, שביחד עם העריכה המדודה יוצרת כמה וכמה רגעים מרגשים ואדירים, והתזמור של הכל לכדי יצירה הומוגנית אחת, שהיא גם מדע בדיונית, אבל לא שוכחת את האנשים שבמרכז, כי בסופו של דבר, הם מה שחשוב.

סרט עם הרבה מחשבה מאחוריו, עם צילום נהדר, עם מסתורין שמתגלה לאט לאט, ועם שיעור מעניין לחיים, על כך שאנחנו צריכים לחשוב טוב על מה אנחנו עושים עם האמונה שלנו, איך בדיוק אנחנו צריכים לבטא את האמונה שלנו, איך לחיות את החיים שלנו. וכל זאת מבלי לאבד את הפוקוס בסיפור שבמרכז. סרט נפלא.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל ברלין 2016: ילד חצות

  1. היי איתן. איזה כיף לך. תבלה ! מגיע לך. ראיתי בינתיים את "BONE TOMAHAWK", סרט נהדר.
    ולגבי ג'ף ניקולס, לא מפתיע. השילוב שלו ושל מייקל שאנון – הרכב מנצח….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s