עיר מקלט: הביקורת

אם סרט מוקרן באיזשהו פסטיבל, או בהקרנות אקדמיה, ואז לוקח לו קרוב לשנתיים עד שהוא מוצא מסך מסחרי, זה בדרך כלל אומר לי שהסרט לא טוב. ומצד שני, בקרוב עולה על המסכים, סוף סוף, "עמק", סרט שמאוד אהבתי, גם הוא כבר קרוב לשנתיים מחפש מסך מסחרי בהפצה רגילה. אבל, מסתבר, ש"עמק" הוא היוצא מהכלל. כי "עיר מקלט", שגם אותו ראיתי עוד בקיץ 2014, הוא מהצד הפחות טוב של הקולנוע לטעמי. כלומר, זה לא שהוא רע במיוחד, או מעצבן במיוחד, או שיש בו משהו בוטה מדי. אבל הוא הו, כה סתמי ובעיקר מפוספס. כי היה כאן רעיון לא רע, אבל בדרך הארוכה מהרעיון לסרט המוגמר (ועד למסך הקולנוע הקרוב לביתכם) הדברים לא הלכו כל כך חלק. הנה טקסט קצר שכתבתי על "עיר מקלט" עוד אז, ב-2014, ושמרתי אותו בכספת מאז ועד היום:

————————-

זה הסיפור על סרט שיש בו הרבה דברים טובים, אבל הוא בכל זאת לא עובד.

havenלכאורה, יש כאן חיקוי של סרט שכבר ראינו. זוכרים את "אורחים לרגע" של מאיה קניג? אז הנה עוד אחד. זוג מהצפון המופצץ מתארח (לרגע) אצל זוג תל אביבי (אצל מאיה קניג זה היה ירושלמי. סיים סיים). וגם אם היו לי הסתייגויות מסוימות מהסרט של מאיה קניג, בסופו של דבר, "אורחים לרגע" היה די חמוד. "עיר מקלט" יותר רציני בגישה שלו. והוא אכן מתכוון ברצינות לדרמה לוחצת. יש תיאור די אמין של זוגיות במשבר. יש עבודת משחק מרשימה של הקאסט. ויש עבודת בימוי מדויקת של מיזנסצינה, השומרת על ריאליסטיות של הסיטואציות, ועל ניהול נכון של אמת פנימית.

ובכל זאת זה לא עובד. למרות הכנות המרשימה של לנה אטינגר, למרות הכימיה הנהדרת שיש לה עם נבו קמחי (שחקן שראיתי אותו כבר בלא מעט פרויקטים, ואיכשהו אני לא כל כך מסמפט אותו. כאן הוא סביר בהחלט), למרות המתח המיני המורגש בינה לבין אושרי כהן, ולמרות רותם זיסמן-כהן המצוינת ומכמירת הלב כתמיד, למרות כל זה, זה לא עובד.

אני חושב שהבעיה נטועה בתסריט. ראשית, יש כאן רעיון נכון. רעיון של מציאת תא קטן שבו ינוהל הסרט, חלל קטן שישמש סיר לחץ שבעזרת אסקלציה הדרגתית תבוא לידי ביטוי בפיצוץ גדול. זה לא קורה. הסרט מקפיד לצאת מדי פעם החוצה. לריצות ג'וגינג. ואח"כ לגיחות ארוכות יותר (לעבודה שלו, בעיקר), ולארוחה חגיגית, ועוד כהנה וכהנה. כל ההזדמנות לשמור על החלל הקטן כעל קטליזטור דרמטי מבוזבזת כאן. ובכלל, נדמה לי שאין מספיק ספיציפיקציה לדמויות האלו. ממה בעל הבית מתפרנס? יש כמה שוטים עם חיות, אבל אין ממש הבנה של העבודה שלו. כנ"ל לגבי האורח: יש רמזים על מצב כלכלי לוחץ, אבל קו העלילה הזה לא מפותח מספיק, ולכן כל עניין העבודה החדשה שלו לא מספק דרמטית. וגם: יש ריח קל של שוביניסטיות באויר. הגברים עובדים, מביאים פרנסה. והנשים? מביאות ילדים ועובדות במטבח.

אבל בעיקר נדמה לי שהתסריט של הסרט לא מספיק מפוקס. מה בעצם הוא רוצה להגיד? להאיר את הקיטוב בחברה הישראלית? הוא לא מספיק ממוקד. ויכוח פוליטי קטן בהתחלה לא מספיק. אין פיתוח של הנקודה הזו. הדינמיקה הקבוצתית מרשימה בכנות שלה, אבל היא לא באמת חודרת לנשמה בגלל שאני לא באמת מבין מה הבמאי רוצה. יש כאן אמת מסוימת, אבל חוסר כיוון. אז מה שנשאר הוא דרמה עם כוונות טובות, ואפילו עם ביצוע טוב (של השחקנים), אבל עוד דראפט תסריטאי אחד, שימרכז את כוונות היוצרים לפני היציאה לצילומים, היה משפר מאוד את התוצאה. כמו שהוא, "עיר מקלט" הוא פוטנציאל מבוזבז, וחבל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “עיר מקלט: הביקורת

  1. אני ראיתי את המתחים שמתחילים לגעוש בדירה כביטוי לסשעים השונים בחברה הישראלית. ימין מול שמאל, תל אביב מול פריפריה, דתיים מול חילוניים וכו'. מה היוצר רצה להגיד על היחסים בין הקצוות השונים? את זה כל אחד יגיד לעצמו אחרי הצפייה.. ולדעתי יש ליוצר הרבה מה להגיד והוא אומר את זה באופן מאוד ברור. אולי ברור מדי. צפוי מדי. בכל מקרה יש הרבה מה להעריך בסרט הזה, גם אם זה לא מתגבש לכדי סרט טוב במיוחד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s