הבן של שאול: הביקורת

(שם הסרט במקור: Saul Fia)

הסרט הזה עלה על המסכים שלנו כבר לפני 3 שבועות, אבל בגלל שפספסתי את ההקרנות המוקדמות שלו, ובגלל שהייתי בברלין, ראיתי אותו רק לאחרונה. כבר מאז האביב שעבר, כשהוקרן בפסטיבל קאן, ועד זכייתו באוסקר אתמול, הסרט הזה הוא, על פי קביעת כל המבקרים וכל השאר, יצירת מופת. עכשיו, אחרי שראיתי את הסרט, אני, מצד אחד, מבין מאיפה הגיעה הקביעה הזו, אבל, מצד שני, יש לי גם הסתייגויות מהסרט הזה.

עוד מעט 80 שנה מאז המלחמה הארורה ההיא. השואה של יהודי אירופה נוכחת בכל כך הרבה יצירות אמנות, ספרותיות, קולנועיות, ואחרות, והעיסוק בה רק ממשיך ולא דועך, מכריח את האמנים לחפש דרכים חדשות, יצירתיות יותר ויותר, כדי לתאר את הזוועה הבלתי ניתנת לתיאור. וזהו, לדעתי, היתרון, וגם החסרון, של "הבן של שאול".

saul fiaכי הוא אכן מוצא דרך לא קונבנציונלית לתאר את התופת ההיא. כמעט כל דקות הסרט הזה הן מבט בראשו, בפניו, או בעורפו, של האיש הזה, שאול. כל מה שמסביב מקבל משמעות משנית. כמעט כל הסרט הוא קלוז-אפ על האיש הזה, וכל מה שנמצא במרחק של יותר מכמה סנטימטרים מאפו לא נראה כלל, או נראה במטושטש. וכך כל זוועות השואה שהאיש הזה עובר הן בעצם להמשיך לקרוא