אמת: הביקורת

(שם הסרט במקור: Truth)

בעונת האוסקרים האחרונה היו שני סרטים על עיתונאים. אחד מהם, בסופו של דבר, גם זכה באוסקר (והוא גם סרט טוב מאוד בזכות עצמו, ה"ספוטלייט" הזה). השני נזנח ונשכח. והוא בכל זאת מגיע עכשיו להקרנות בישראל. ואתם יודעים מה? גם ה"אמת" הזה הוא סרט לא רע בכלל, אבל גם אני מרגיש את ההבדל הגדול בין הסרטים.

בביקורת שלי על "ספוטלייט" כתבתי קצת על הקשר בין העיתונות, עיתונאים, לבין החיים הפשוטים, הרגילים, השגרתיים, של האנשים הקטנים (אני, את/ה, כולנו). נדמה לי שבאיזשהו מקום "אמת", למרות שיש לו חשיבות רבה לעיתונאים, קצת יעבור מעל הראש של כל השאר. כי לרוב האנשים, הדיון של הסרט הזה, חשוב ככל שיהיה, הוא קצת כמו הדיון הציבורי בישראל על שוד הגז הגדול: אנחנו יודעים בגדול מי הטובים ומי הרעים בסיפור, אבל אנחנו לא ממש מבינים את הפרטים בסיפור עצמו.

"ספוטלייט" הוא סרט על עיתונאים החוקרים את פרשת ההתעללות של כמרים בילדים, ואת ההסתרה השיטתית של הממסד הכנסייתי את הפרשה. אמריקאים הם עם די שמרני מטבעו, והדת קרובה מאוד לליבם, כך שהסיפור של "ספוטלייט" נגע בהרבה אמריקאים. "אמת" מדבר על פוליטיזציה של עיתונות. על כך שהממסד הפוליטי כל כך חזק ומושחת עד שהוא ירד כסאח על כל מי שמנסה לפגוע בו. ומה זה מעניין את הישראלים, שמקבלים בחינם בכל מקום שהם רוצים את עיתון הבית של נתניהו?

truthקייט בלאנשט היא מפיקה בתכנית התחקירים הבולטת של אמריקה. היא עולה על סיפור שצובע את השירות הצבאי של הנשיא המכהן ב-2004 בצבעים לא מחמיאים. הסיפור הוא איך אבא (הסנטור) וחבורת אנשים מקושרים פיננסית סידרה לג'ורג' בוש הבן קריירה נוחה בצבא, רחוק מהמלחמה המדממת בויטנאם של תחילת שנות ה-70. וגם במקום הזה, קל"ב, גם שם לא בטוח שהוא היה נוכח כל הזמן. וכל הסיפור הזה ממש לפני הבחירות של 2004, כשאותו בוש מבקש לקבל את אמון הציבור בשנית, להיבחר בשנית.

חומר נפץ. הטיפול של המפיקה לא חסר טעויות, ואכן, לאחר שידור התחקיר, הממסד השלטוני יורד כסאח על כל העיתונאים שהיו שותפים לתחקיר. הסרט מתמקד באותה מפיקה, ומראה איך היא מקבלת מכה אחר מכה אחר מכה. מקצועית, אישית, מעל ומתחת לחגורה, השלטון לא בוחל בשום אמצעי כדי להשחיר את פני העיתונאים, הכל כדי להעלים את התחקיר הזה מעל פני האדמה.

השאלות שהסרט הזה לא מתמודד עמם הן הטעויות שהעיתונאים עשו, שגם הם לא מושלמים, והאם ההטיה הפוליטית של העיתונאים, אם היתה כזאת, השפיעה על עצם ביצוע ושידור התחקיר, ועל עיתויו? (ממש לפני הבחירות, להזכירכם). המפיקה עונה על זה באופן ישיר (וזו עוד צרה של הסרט – הוא לא חוסך באמצעים כדי להסביר את עצמו, ובכך הוא הופך דידקטי מדי לעיתים), אבל לא בטוח שאני מאמין לה. האם התקשורת בארה"ב (ובישראל) שמאלנית? לא מה פתאום. ואולי כן? והאם עצם ביצוע תחקירים ושידורם מושפע מהדיעות הפוליטיות של העיתונאים עצמם? לא מה פתאום. אבל בעצם…

הנקודות החזקות של "אמת" הן הנקודות שבהן הוא נצמד לגיבורה אחת, גם אם היא לא מושלמת. קייט בלנשט מאוד נוגעת ללב בנחישות שלה, בפגיעות שלה, ובמקומות בהם היא נשענת על דן ראת'ר (רוברט רדפורד, שאני בטוח שהביא את הפוליטיקה שלו לסרט הזה, ועם זאת, הוא סמכותי ומרשים כתמיד) ועל בעלה. התנודות במצבה מראות עד כמה חזק, ברוטלי, הוא הממסד הפוליטי כשהוא חש פגוע. ובחוכמה הסרט הזה לא מציג את הצד הפוגע, אלא רק את הנפגע. גם העבודה עם המוסיקה מרשימה, מוסיפה קצב לסצינות הזקוקות לכך, ורגש לסצינות אחרות.

עם זאת, "אמת" הוא יותר בידור בורגני (לא רע בכלל, כאמור), אבל גם לא כזה שבאמת עושה את החיבור בין העם לבין העיתונאים. מסתבר שכדי לבקר את השלטון אתה כנראה צריך להיות מושלם יותר ממושלם, ורק אח"כ מותר לך לדבר על פגמי האחרים. אנחנו מכירים את זה מישראל ומהטוקבקים האלימים מתחת לכל ידיעה פוליטית בווינט, אבל זה לא באמת נוגע ישירות ביומיום האישי שלנו.

אז ברור לי לגמרי למה "ספוטלייט" זכה באוסקר, ולמה "אמת" נזנח ונשכח (כי אם יש סרט אחד טוב מאוד על עיתונאים, למה צריך עוד אחד פחות טוב), אבל זה לא אומר ש"אמת" לא שווה את הזמן והכסף שלכם. הוא פחות טוב מ"ספוטלייט", אבל הוא בכלל לא רע בזכות עצמו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s