שבוע קולנוע איטלקי: קראו לו ג'יג רובוט

(שם הסרט במקור: Lo chiamavano Jeeg Robot)

למרות שהוא לא זכה בפרס הסרט הטוב, זה בעצם הזוכה הגדול של טקס פרסי האקדמיה האיטלקית משלשום. סרט בכורה של במאי שזכה ב-7 פרסי דוד די דונטלו, גובר על במאים ושחקנים מפורסמים בהרבה. באיזשהו מקום אני מבין את זה: יש כאן רעיון מעניין, חשיבה על סוג של סופר-הירו איטלקי, נסיון לעשות התאמה של קולנוע הוליוודי לאיטליה הפשוטה יותר.

הרעיון מדליק. הביצוע כושל לטעמי.

Jeeg Robotכי עם כל האפקטים והעבודה המאומצת של הבמאי הוא שכח דבר אחד: פאן. אפשר להגיד הרבה דברים על הסרט הזה, אבל הוא לא מהנה. למעשה הוא די כבד. גיבור הסיפור מתנהל לכל אורך הסרט בדכדוך. הגוף שלו כבד, גם ברגעים שאמורים להיות מלהיבים יותר, הרגעים שבהם הוא מגלה את כוחות העל החדשים שלו ומשתמש בהם.  הכל עצוב שם, קודר, וחסר ניצוץ של חיים.

ובכלל, נדמה לי שיש כאן רעיון מדליק, סינופסיס מאוד נחמד לסרט, אבל שכחו למלא אותו בתוכן. בסיפור. בדמויות הגיוניות, ובקונפליקטים שיערבו אותי בחיים של הדמויות. כי כל מי שנמצא מסביב לדמות הראשית העצובה הזו, כולם פסיכים. הבחורה שאמורה לגרום לו לשנות את הדרך שבה הוא מסתכל על העולם היא משוגעת עם תעודות, שחושבת שגיבורי העל מהטלויזיה חיים באמת. המאפיונר המרכזי בסרט הוא פסיכופט אלים בצורה קיצונית בעל שגעון גדלות עצום, כזה שאי אפשר להאמין שבאמת קיים במציאות (ולכן, קטעי האלימות הבוטים שבסרט דוחים יותר מאשר מרשימים, כי הכל רציני כל כך, ומבלי לתת לי, לצופה, אפשרות לקחת מרחק ולהעריך את ההשפעה של זה על הדמות. כי גם ככה הכל סופר-אובר מוגזם).

אם אתה רוצה לספר לי על איש עם כוחות מיוחדים, צריך להקיף אותו באנשים רגילים, כדי שהייחודיות שלו תבלוט. אבל הדמויות האלו שבסיפור פסיכיות או סתם בוטות ומוגזמות, ובגלל חוסר קריטי בהומור בסרט הזה, הסיפור בעל הפוטנציאל דוחה אותי במקום לסחוף אותי.

ובכלל, כנראה שהסרט הזה יצא לדרך בלי שיש לו באמת משהו לומר. כי אז גם כל כיוון הבימוי היה מתחדד. מה שיש כאן הוא נסיון לחקות קולנוע הוליוודי, מבלי באמת לתת לו את התבלין האיטלקי ו/או האנושי.

אולי יש כאן רצון של האקדמיה האיטלקית לומר: תנו לי עוד מזה. לא עוד דרמות כבדות, אלא בידור טהור. ואני מבין את זה. אני רק רוצה שהבידור הזה יהיה עשוי יותר טוב (לא ברמת האפקטים והויזואליה, כי זה דווקא מניח את הדעת כאן, אלא ברמת הכתיבה והדרכת השחקנים). אני מאוד התאכזבתי מה"ג'יג רובוט" הזה.

הקרנה נוספת של הסרט הזה, למי שבכל זאת רוצה:

מחר, ה-21/04, בסינמטק שדרות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

נ.ב. בוודאי שעצוב לי על הסתלקותה המאוד מוקדמת מהעולם של הענקית שלנו, רונית אלקבץ ז"ל, אבל כל האחרים שהספידו אותה אמרו את כל מה שחשבתי שיש לי לומר, ולא נותר לי מה להוסיף, כך שאני לא מעלה פוסט לזכרה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s