הרס: הביקורת

(שם הסרט במקור: Demolition)

גבר אחד שאשתו מתה בתאונה הורס את הבית כדרך להתמודד עם האבל. זה, פחות או יותר, הסיפור של הסרט. על פניו, זה נראה לי סרט שמתעסק בסמלים, במטאפורות, ולא בחיים האמיתיים (בית שבור=חיים שבורים), אז מה שנשאר לי הוא לראות את הסרט רק כעוד יצירה מהבית של הבמאי הקנדי הנהדר ז'אן מארק ואלה, זה שיצר את אחד הסרטים הכי אהובים עלי מהשנים האחרונות, "קפה דה פלור".

ז'אן מארק ואלה (מימין) וג'ייק ג'ילנהול על הסרט של "הרס"

ז'אן מארק ואלה (מימין) וג'ייק ג'ילנהול על הסט של "הרס"

התוצאה – זהו הסרט הכי חלש של ואלה אולי בכל הקריירה.

לא שזה סרט רע במיוחד, ומי שמכיר ועוקב אחרי הקריירה של ואלה כמוני יזהה את כל האלמנטים שמלווים אותו בכל סרט וסרט (במידה מסוימת "הרס" מהווה אוסף הבסט אוף של מרכיבים מסרטיו הקודמים של ואלה), אבל הפעם הבמאי הכשרוני הזה טעה בבחירת הסרט, או בבחירת נקודת המבט שלו על הסיפור הזה.

כי ואלה הוא אנרכיסט בנשמה. בסרטים שלו מופיעים תמיד אנשים שינהגו במהירויות גבוהות, יעשנו סמים, יבחנו את הזהות המינית שלהם, יעשו סקס פרוע, ישמעו מוסיקה בווליום גבוה, בקיצור, כאלו שאמא שלי היתה בטח קוראת להם 'פושטקים'. ז'אן מארק ואלה אלוף בלמצוא את הנקודות האנושיות של האנשים האלו, להבין מה מפעיל אותם. אבל ב"הרס" בוחר ואלה את הגיבור הלא נכון. כי כאן, בפעם הראשונה, הוא מביים סרט בורגני. סרט שמסתכל על גיבור מהמעמד הבינוני-גבוה שעובד בעבודה מסודרת, ויש לו חיים מסודרים, והוא הולך לישון מוקדם וקם מוקדם. איש מחונך שכזה (גם אחד הגיבורים של "קפה דה פלור", הדי.ג'יי, היה מרופד בכסף, אבל אורח החיים שלו לא היה כזה מהוגן).

וכשהחיים של האיש הזה מתפרקים, זה בעיקר לא מעניין. לא את הבמאי, וכתוצאה מכך, לא אותי. כי ג'ייק ג'ילנהול, בהופעה די תמוהה, שלא באמת מצליחה להסביר לי את המעשים שלו, אמנם משתדל איכשהו להוריד את האיש הזה לאדמה, להפוך אותו לריאליסטי, אבל ברוב דקות הסרט הוא סתם אדם שעושה מעשים משונים כדי להיות שונה (שהרי הוא לא ממש מתאבל על אשתו כי הוא לא באמת אהב אותה. או לפחות זה מה שהוא אומר). והשונות הזה, המוזרות הזו, שתכליתה היחידה היא להיות מוזר, הופכת את הסרט לתמהוני. וכך גם כל המעשים שהוא עושה (לא רק לשבור את הבית. גם כתיבת המכתבים הזו, שהיא מכשיר תסריטאי קלוש כדי להעביר את כל מה שעובר עליו).

רק בחלק השני של הסרט, עם ההיכרות המתפתחת עם אשה אחרת (נעמי ווטס, בהופעה שקטה ויפה), ובעיקר עם הבן המתבגר שלה, רק אז משהו מתעורר בסרט. כי רק אז מצטרפת לסיפור דמות מעניינת הרבה יותר, הדמות של המתבגר. במידה מסוימת הרגשתי שהדמות הזו היא כמו הגרסה הצעירה יותר של גיבור הסרט "ק.ר.י.ז.י.", הסרט שפרסם את ז'אן מארק ואלה ב-2005. כמו שם, גם כאן יש סיפור על בחור צעיר, ילד למעשה, שבז לבית ספר, מעשן, שותה, מקלל, וגם מחפש זהות מינית. איכשהו משהו באנרכיזם שלו מחבר בין שני הגברים האלו (ויותר מכך, מכניס סוף סוף את הבמאי לאלמנט הרגיל שלו), ואז מגיעה אולי הסצינה היחידה הבאמת מלהיבה בסרט, סצינת שבירת הבית.

ג'ייק ג'ילנהול והילד שוברים ת'בית

ג'ייק ג'ילנהול והילד שוברים ת'בית

כי ז'אן מארק ואלה תמיד היה גאון בעריכה שיודעת להיכנס מתחת לעור של הדמויות שלו, להוציא משם את הרגשות הכי חבויים שלהם, ולתת להם ביטוי ויזואלי (וגם כאן הוא עושה את זה. שימו לב מה הוא עושה ממש אחרי התאונה, למשל), והוא גם תמיד היה גאון בבחירה של מוסיקה מעולה ושילובה בתמונה בצורה אפקטיבית (וכאן הוא עושה את זה בעיקר בסצינות של הילד, סצינות של רוק'נ'רול סוחף). ובסצינה שבה שני הגברים האלו משתוללים לצליליה של מוסיקה סוערת, סוף סוף משהו נדבק בסרט הזה.

אבל מעבר לזה, זה סרט בורגני מאת אדם שבנשמה שלו הוא אנטי ממסדי. סרט שמספר את הסיפור על האיש שלא מעניין את הבמאי, ולראיה, הסרט מתעורר לחיים רק בסצינות של הדמות המאוד משנית של הילד, שהמאפיינים שלו הם אלו שתמיד עניינו את האיש הקנדי הזה, ז'אן מארק ואלה.

ואלה מביא לכאן אלמנטים מסרטים קודמים שלו (אפילו הילד עם תסמונת הדאון מ"קפה דה פלור" בא לבקר כאן בסוף הסרט, או לפחות החברים שלו כאן), אבל הסרט הזה הוא הסרט הלא נכון בשביל הבמאי הלא נכון. ובגלל זה הסרט הזה לא עובד.

תחפשו את הסרטים הקודמים של ז'אן מארק ואלה:

"מועדון הלקוחות של דאלאס"

"הולכת רחוק"

ובעיקר את

"קפה דה פלור"

ואלה במאי אדיר בעיניי. ו"הרס" הוא אמנם סרט מאוד בינוני, אבל לאנשים כמוני, שאוהבים את הבמאי הזה, יש לו בכל זאת ערך מסוים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s