דוקאביב 2016: החולמים מבבילון

חלום…זה הדבר הזה, הלא מוגדר הזה, שעולה מתוך הנשמה שלנו, מערבב את המציאות המוכרת שלנו עם התשוקות הכי כמוסות שלנו. את האמא החולה שלנו ואת הרצון שלנו לצאת מכל זה. את הפלונטר שנדמה לפעמים כבלתי ניתן להתרה, שאנחנו קוראים לו "החיים שלנו", ואת האהבות שלנו, החלומות שלנו שאותן אהבות ישחררו אותנו מהמצוקה היומיומית שלנו. וזה "החולמים מבבילון".

babylon dreamersשני דברים עיקריים הופכים את "החולמים מבבילון*" לניצחון הגדול שהוא: ה להמשיך לקרוא

דוקאביב 2016: LoveTrue

הייתי חושב שסרט עם שם שכזה ידבר על אהבה גדולה מהחיים, כזו שנתקלת בבעיות גדולות, אבל יכולה להן, כנגד כל הסיכויים ולמרות הכל.

הייתי חושב שבמאית שבהינף שני סרטים יצרה לעצמה שם של אחת שעושה סרטים מקוריים, שקשה לקטלג תחת ז'אנר ספיציפי, במאית שמבקרי קולנוע שמו עליה עין, אחת כזו תעשה סרט סוחף, עצום מימדים, שישתמש בכישוריה הקולנועיים כדי לרגש, וללמד אותנו משהו על החיים.

אז הייתי חושב.

בסופו של דבר, עלמה הראל אכן מתגלית כקולנוענית מעניינת ומקורית למדי (לפעמים אפילו יותר מדי), אבל בדרך היא שכחה שהסגנון, מרהיב ככל שיהיה (והוא אכן מרהיב רוב הזמן), ניגף בפני הכשלים הדרמטיים של התוכן הצולע של מה שנקרא, בסופו של דבר, LoveTrue.

LoveTrueאז קודם כל, בואו נאמר את הדברים החיוביים: עלמה הראל משקיעה המון מאמץ ב להמשיך לקרוא