דוקאביב 2016: הפחד מ-13

(שם הסרט במקור: The Fear of 13)

יש משהו קצת מתסכל בצפיה בסרט הזה. כי יש בו עשיה קולנועית מיומנת, ודמות ראשית מהפנטת. יש בו בחירות מרתקות של בימוי, וביצוע סוחף. ויש בו עריכה שקצת דופקת את האלמנט הדרמטי.

כי יש כאן סיפור על נידון למוות באשמת רצח. וכל החצי הראשון של הסרט הוא סיפור בגוף ראשון על כמה קשה בכלא. הו. אני לא מרחם בכלל על רוצח. אז כן, מקבלים מכות מסוהרים, ונידונים להיות בשקט, לא לדבר, ועוד כהנה וכהנה צרות של סרטי כלא שאני כבר מכיר (אם כי בטכניקה קולנועית מקורית ומעניינת), אבל קשה לי לפתח אמפטיה לאדם שנידון למוות על רצח, והוא בכלל לא מדבר על זה, לא מביא את הגרסה שלו לסיפור, לא מתחרט, או טוען לחפותו, או משהו. כל החצי הראשון של הסרט מספר על חייו בכלא אחרי, כולל סיפור בריחה אחד משעשע, אבל לא באמת אכפת לי ממנו.

fear of 13אבל זה לא נכון. כי יש כאן את גרסת הנאשם. ויש כאן תיאור מפורט של מסכת אירועים קפקאית למדי שהביאה לכך שהבחור הזה ישב שנים רבות בכלא, והוא נידון למוות, אבל הכל בא רק לאחר מחצית סרט שבה היחס שלי לגיבור הסרט הוא יותר מהצד המגחך, מהצד שחושב שהאיש הזה פטתי, בכיין שמתלונן על החיים הקשים בכלא אחרי שהוא הותיר משפחה פצועה לחיים שלמים בעקבות הרצח שהתרחש.

באיזשהו שלב כן מגיעה גרסת הנאשם, והטכניקה הקולנועית המקורית של הבמאי דיויד סינגטון אכן הופכת את הסרט הזה למרתק. כי רק קולו של אדם אחד נשמע כאן לכל אורך הסרט – קולו של האדם שהוא גיבור הסרט. רק אדם אחד נראה לכל אורך הסרט – הגיבור עצמו. הסרט הזה הוא בעצם ראיון אחד ארוך עם אדם שחי מחדש את חייו אל מול המצלמה, ואל תוך הראיון הזה ערוכים שחזורים נהדרים של החוויות עליהם הוא מספר, וגם שם, כל הדמויות המעורבות בחיי הגיבור נראות, אם בכלל, רק בטשטוש, ללא פוקוס, ללא פנים. זה סרט בגוף ראשון, סובייקטיבי לגמרי, עם עריכת סאונד ובימוי שחזורים שממחישים, ביחד עם הדמות הראשית המרתקת, את סיפור חייו של הגיבור כך שאי אפשר להתיק את העיניים מהמסך, למרות החלטת העריכה הלא לינארית הפגומה.

אולי היה כאן רצון להימנע מסרט דידקטי, ועדיין, סרט ייחודי שכזה, שמספר סיפור לא רגיל על אדם שעבר רבות בחיים, ומסופר בטכניקה קולנועית נפלאה, הסרט הזה נפגע בגלל החלטת עריכה שמשבשת את סדר החיים שלו, ואת היחס המתפתח שלי, הצופה, לדמות הראשית.

סרט טוב מאוד, ומאוד שווה צפיה, אבל לא בלי חסרונות.

הקרנות בדוקאביב:

היום, שבת, 21/05, וב-23/05 וגם ב-24/05, בסינמטק תל אביב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s