בלשים בע"מ: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Nice Guys)

לפני שבוע שני מגיבים כאן בבלוג החמיאו לי שאני לא הולך בתלם. לא שייך למקהלת המבקרים, ולא אומר אמן לכל מה שהמבקרים אומרים. אבל אני באמת שלא עושה בכוונה. יש סרטים שהמבקרים אוהבים, וגם אני, ויש כאלו שהם אוהבים, אבל אני לא. זה טבעה של ביקורת. לפעמים הסכמה ולפעמים מחלוקת. למה אני אומר את זה? כי גם "בלשים בע"מ" הוא סרט שהמבקרים אוהבים מאוד. ואני לא. את הטקסט הקצר שתקראו כאן כתבתי אחרי הצפייה שלי בסרט. אני מתלונן שאין כמעט סרטים טובים בקולנוע היום. מאז ראיתי כבר את החדש עם מריל סטריפ, ואהבתי. ביקורת עליו תבוא בימים הקרובים. בינתיים אני מתלונן קצת על הבלשים.

———–

nice guysנו, מה יהיה?

עונת האוסקרים עברה, הסרטים הטובים של השנה שעברה היו פה והלכו, הסרטים הטובים של השנה הנוכחית עדיין לא הגיעו, וגם כשהם כבר מגיעים, הם לא טובים מספיק. אחרי כמה וכמה שבועות של סרטים לא מי-יודע-מה, הגיע "בלשים בע"מ". הביקורת מאוד אוהבת. גם הטריילר משעשע למדי. והסרט? ככה ככה. ממש לא הממתק המלהיב שכולם הבטיחו לי.

כי מצד אחד, אכן יש כאן סבבה של סרט. סבבה של תסריט – מהתלת פשע רבת תהפוכות; סבבה של משחק – ריאן גוסלינג וראסל קרואו, שני שחקנים שידועים באינטנסיביות שהם משקיעים בתפקידים הדרמטיים שלהם, כאן נמצאים במוד קומי קליל, והם מצוינים. הטיימינג שלהם נפלא, והכימיה ביניהם עובדת נהדר. ויש לסרט גם אחלה סטייל, באדיבות התקופה שבו העלילה מתרחשת, שנות ה-70, מה שמכתיב תלבושות מרהיבות, ואוירה סמיכה של סמים (מה שמוסיף לא מעט להומור).

אבל יש בעיה אחת מרכזית ואקוטית שפוגמת בהנאה – לסרט הזה אין דופק. הקצב שלו א-י-ט-י. סרט שכזה, שמכריז על עצמו כקומדיה מטורפת פחות או יותר מהרגע הראשון, הסרט הזה מתנהל בעצלתיים, סוחב את הסצינות, עם מעט מאוד מוסיקה, וחוסר כרוני בבדיחות. יש מעט מאוד גגים בסרט הזה (יותר מחצי מהם ראיתם בטריילר. אין הרבה יותר בסרט עצמו), וכך אולי הגנבתי חיוך פה ושם, אבל כמעט שלא צחקתי, ובטח ובטח שהצחוקים באו ברווחים עצומים אחד מהשני. סרט כזה צריך בדיחה אחרי בדיחה אחרי בדיחה, וקצב מטורף. במקום זה יש בדיחה בערך כל 20 דקות, וכמה סצינות טובות שמפוזרות בסרט ארוך מדי.

במקום להימתח, או לצחוק, או להיות מעורב רגשית בסרט, התרשמתי מהעיצוב והמשחק, אבל לא היה אכפת לי משום דבר.

מה גם שהסרט הזה מתרחש כמעט כולו בלילה, והקצב הלאה של הסרט התחיל להכביד על העפעפיים שלי.

אז גם הסרט הזה לא ממש מציל את עונת הקולנוע מבינוניות. נמשיך לחפש בסבלנות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s