פסטיבל לקולנוע גאה 2016: ויוה

אנשים אומרים לי שאני רואה יותר מדי סרטים…אבל האמת היא שאני לא רואה מספיק. יש עוד הרבה סרטים שאני רוצה לראות, ומפספס, בגלל אילוצים שונים. אז הייתי בדוקאביב, וראיתי לא מעט סרטים. אבל את סרטי הפסטיבל הגאה אני אאלץ כנראה לפספס. עם זאת, את אחד מהסרטים שהפסטיבל מציע ראיתי בהקרנה מוקדמת, והוא סרט יפהפה ומרגש, והוא מוקרן הערב בסינמטק תל אביב. מומלץ. הנה כמה מילים עליו:

———————–

(שם הסרט במקור: Viva)

אם מישהו היה אומר לי שאלמודובר ביים את הסרט הזה, הייתי מאמין לו. אמנם, מבחינה ויזואלית הסרט הזה פחות מפואר מהצבעים העזים של המאסטר הספרדי, אבל זה רק כי "ויוה" מתרחש בקובה הענייה יותר, שנראית כמו פאבלה אחת גדולה ("זוהי שכונת העוני היפה בעולם" אומר האב באחת הסצינות בסרט), ולא באירופה הנוצצת. אבל הסרט הזה דובר ספרדית (למרות שכותרות הפתיחה מסגירות את מוצאו האירי, ולמרות שהוא ייצג את אירלנד באוסקר בשנה שעברה, אין שום דבר אירי בסרט הזה), והוא מספר על גלריית דמויות אלמודובריות, ובעיקר – יש בו אהבה גדולה והבנה אנושית עצומה לקשת רחבה של דמויות.

vivaכי הסיפור כאן הוא על קבלה של האחר. ולא רק "האחר"  – ההומוסקסואל, הדראג קווין, אלא האחר השני. "ויוה" עושה את הבחירה הקשה יותר, הפחות צפויה – הוא לא להמשיך לקרוא