כולם רוצים את זה!!: הביקורת

(שם הסרט במקור: !! Everybody Wants Some)

אז זה הסרט החדש של ריצ'רד לינקלייטר. ההוא שעשה את "התבגרות" הכביר, ואת שלושת סרטי "לפני…" הנפלאים. וזו הסיבה היחידה שהלכתי לראות את הסרט הזה. כי, לפי מה שקראתי, הסרט הזה הוא סוג של סרט המשך לסרט מוקדם שלו שלא ראיתי (כלומר: לא ממש עם אותן דמויות, אבל עם אותו סגנון), מה גם שסרטים על נוער/ בחורי קולג' שכל מה שהם מחפשים כל הסרט זה לזיין – זה לא ממש מעניין אותי. ואכן, באחד השוטים בחלק הראשון של הסרט, שלושה גברים מתוך החבורה שמובילה את הסרט מצמידים את ראשיהם לרגע, כשהאמצעי שם ידיו על כתפי שניהם. האסוציאציה המיידית שלי היתה מומו, יוד'לה, ובנצי. ואני לא ממש אוהב את סדרת הסרטים ההיא.

everybody wants someאבל צריך לומר לזכותו של לינקלייטר שלמרות שאני לא ממש מאוהב בסרט הזה (בלשון המעטה), יש בו בכל זאת משהו. הוא נמנע מגסות הרוח שסרטי התבגרות אחרים כל כך אוהבים להתפלש בה. ויש בו לב, למרות הכל (ולמרות שצריך להיות סבלני ולחכות לו, הוא נמצא שם בכל זאת).

כי אין כאן בחורות בסרט הזה. בכלל. או כמעט בכלל. באחת הסצינות הראשונות בסרט הזה נוצר קליק בין הבחור החדש שמוביל את הסרט לבין בחורה אחת. וזהו. יעבור יותר מחצי סרט עד שלינקלייטר יתחיל לחקור את הרומן המלבלב הזה. ג'סי וסלין חדשים נולדו. הם רק נקברים בסרט שמלא בחורים שמחפשים סקס, וסמים, ואלכוהול. במשך סוף-שבוע שלם, הדמויות האלו מסתובבות במעגלים בלתי נגמרים של בילויים, והכל בסביבה גברית, כשהנשים, אם הן נמצאות בכלל, הן רק מושא תשוקה סקסואלית רגעית. למזלו של לינקלייטר, הוא לא מתענג על האיכס-פיכס שסרטים אחרים בז'אנר הזה כל כך אוהבים (נגיד, "אמריקן פאי", או סרטיו של ג'אד אפאטו), אז הצפיה בסרט הזה לא מכאיבה, ואפילו זורמת בנעימים, גם אם לא ממש אכפת לי מהחבר'ה האלו.

ואז, אחרי יותר מחצי סרט, מגיעה הבחורה. והיא ממש חמודה. והקשר בינה לבין הבחור ממש נעים. ומציאת התשוקה שלך בתוך הרעש הלבן של החיים, זה מה שסיפור האהבה הטרי הזה מלמד אותנו. חבל שלוקח כל כך הרבה זמן להגיע לשם, אבל זה שווה.

אז הפעם לינקלייטר מחפש את האוירה של בחורים עמוסי הורמונים, מבלי באמת לספר את הסיפור של האנשים האלו, כך שבמשך חלק גדול מהזמן ישבתי וחייכתי, אבל לא הרגשתי מעורב. וכך הסרט הזה קצת מתמסמס ולא באמת מרגש, או מצחיק, או מאוד מעניין, אבל כשמתחיל הסיפור עם הבחורה אני מגלה שהזמן שעבר לא בוזבז, ובכל זאת משהו שם תפס אותי. לא מהסרטים הגדולים של לינקלייטר, אבל הסרטים האחרונים שלו העלו אותו לדרגת רב אמן. הוא עדיין שם, גם עם הסרט הפחות טוב הזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s