פרסי אופיר 2016: מעבר להרים ולגבעות

ובמשך כל הסרט אני יושב ומנסה לפצח את החידה: למה הסרט לא עובד?

כי השחקנים טובים. הסרט מצולם טוב. הוא מעניין ולא משעמם לשנייה. הוא מכאן ומעכשיו. אבל הוא…לא עובד.

בעקרון, "מעבר להרים ולגבעות" הוא קומדיה מרירה. סוג של ביקורת מלגלגת עלינו, על הישראלים, שחיים חיים בסבבה, הולכים לבי"ס, לעבודה, ולהופעות של שלמה ארצי, אבל בעצם כולנו פושעים. עושים דברים אסורים יותר ואסורים פחות. בוגדים, נואפים, הורגים (את עצמנו ואת שכנינו הערבים) ובורחים מעונש, ועוד כהנה וכהנה מעשים שמחים שכאלו. אבל הופעה של שלמה ארצי, לא נלך?

beyond the mountains and hillsאני חושב שהצרה שלי עם הסרט הזה (כשהבנתי אותה, סוף סוף) היא העובדה שהוא בעצם סרט של טריק אחד. שחוזר על עצמו שוב ושוב ועוד עשרות שובים במשך שעה וחצי. ואני חושב גם שמהתחלה הטריק הזה לא היה כל כך מבריק. כי הבדיחה הקבועה של הסרט היא: בואו נשמע את שירי ארץ ישראל היפה (שלמה ארצי, אריק איינשטיין המוקדם, ועוד שירי ארבע אחרי הצהרים כאלו), בעוד שעל המסך מתרחשים אירועים דרמטיים מאוד. המוסיקה הארצישראלית השורשית מלטפת אותנו בזמן שאנחנו עושים דברים שלא יעשו. ערן קולירין כאילו יושב וצוחק עלינו צחוק מריר במהלך כל הסרט, אבל הוא חוזר על עצמו עד שמהר מאוד זה נמאס.

מה גם שיש משהו מעצבן בבדיחה הזאת. כי בסרטיו הקודמים, ההומור המאוד מיוחד של קולירין היה קולנועי מאוד. ויזואלי מאוד. הומור שנבע מהעמדת האובייקטים בפריים, תכנון הצבעים של הדמויות כנגד הרקע, ועוד כהנה וכהנה אלמנטים שעובדים על התת-מודע מבלי שבדיוק נבין איך. גם ב"מעבר להרים ולגבעות" יש צילום יפה, אבל הוא יותר משרת את הסיפור, ופחות מספק את נקודת המבט העקומה שקולירין מבקש.

אז מה שנשאר הוא להקשיב לשירים הישנים של איינשטיין, ולנסות לחוות את הניגוד בין הנעימות המלטפת של 'תכול המטפחת' (לדוגמא) לבין הדרמה שמתרחשת מול העיניים.

וחוץ מזה, נדמה שקולירין קיבץ לסרט הזה שחקנים אלמונים אבל טובים, אחד אחד. הוא רק לא התאים אותם לסרט הנכון. בראיונות שקראתי עם קולירין בעבר הוא סיפר, למשל, שששון גבאי לא הבין בהתחלה את טכניקת הבימוי שלו ב"ביקור התזמורת". הוא ביים את השחקנים אחרת ממה שהם רגילים, כי הגישה לסיפור גם בסרט ההוא על המצרים, וגם ב"התחלפות" היתה שונה ומשונה, והשחקנים היו צריכים לעשות סוויץ' בראש, ולהבין שהם נמצאים בסוג של קומדיה מוזרה שכזו, ולהתנהג בהתאם. ב"מעבר להרים ולגבעות" השחקנים משחקים בדרמה עמוקה ורצינית, וקולירין מביים קומדיה לגלגנית ומרירה. וכך כל הסצינות הדרמטיות נעדרות את האפקט הרגשי שלהן, והאמירה הפוליטית של קולירין גם היא מאבדת תוקף.

ומצד שני, שלא יובן שסבלתי מאוד בסרט הזה. אלון פדות, בתפקיד האבא, הוא שחקן שארצה לראות שוב. הוא יודע איך להחזיק את הגוף שלו כך שהוא גם יראה כאיש בעל סמכות, אבל גם אראה את הפגיעות הרגישה שלו. את אותו הדבר ניתן לומר על שירי נדב נאור בתפקיד האם-מורה. וגם שי גולדמן מצלם את ירושלים בעירוב של שכיות חמדה ומקומות, אפעס, פחות זוהרים. אבל הסרט לא מצליח להתרומם, והוא אפילו די מתסכל. כי כשרון יש כאן. הוא רק לא מכוון מספיק טוב הפעם.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “פרסי אופיר 2016: מעבר להרים ולגבעות

  1. בתור מזרחית הסרט האולטרה אשכנזי הזה הותיר בי גועל. הוא כיוון את אמירתו לישראליות באופן כללי, אבל בהחלט לא ישראליות שלי. היה בסרט איזה נוכחות לא של השליט הישראלי הכובש הצבוע, אלא של האליטה האשכנזית שחושבת שהיא היא ישראליות והיא מיוסרת המסכנה, התפלק לה כמה ייסורי מצפון על האטימות הקבועה שלה אוי כמה עצוב. איכס.

  2. אז הנה שוב מקופחת מזרחית מקצועית תורנית, זו שאבא שלה היה זמר בחצר המלך ואמא שלה בשלה מטעמים למלכה, קמה לצרוח גוועלד על כך ש/האשכנזים שוב אוכלים ושותים לה :ואני במכוון בוטה ועושה כאן הכללה גורפת משום שבאמת כבר נימאס ממך ומשכמותך דקלה!
    לא ראיתי את הסרט! אבל נניח שאת צודקת הוא אכן אולטרה אשכנזי ועוסק באיזו שהיא ישראליות שאת לא מכירה (את נכירה את כל הישראליות שמתרוצצות בארץ הזו?), סו וווטא דיקלה, מה את שוב קופייצת ונעלבת? מה לקחו לך הפעם?, שוב האשכנזים עושים סרט ושוכחים להזכיר את החמימות המשפחתית המפורסמת של המזרחיים? שוב הם ומעלימים לגמרי את המזרחים, מין רמז בוטה כזה לכך שהמזרחים בכלל לא קיימים והם לא בני אדם?
    למה דקלה אני יכול לראות איזו עלילה מטופשת שעוסקת בישראליות פרסית במושב ולא להיעלב בתור אשכנזי ואת לא יכולה להסתכל בסרט ישראלי ואפילו הוא מאוד אשכנזי לדעתך (משהו לא בסדר בלהיות כזה?) בלי להריץ ישר במוח את השאלה הקיומית שמטרידה אותך והיא למה סבתא שלך לא קיבלה מכונית ופנטהאוז בתל אביב כשעלתה לארץ?
    יאלה יאללה איתך ועם היללות הקבועות שלך!

  3. קודם תראה את הסרט מר גבר חסר רגישות. הסרט מעבר להרים ולגבעות מתיימר לומר הנה ככה אנו הישראלים נראים מה שלא נראה לי הסרט בבאג'ון מתיימר לומר… יחי ההבדל הקטן!

  4. הצלחת לכתוב שני משפטים שלמים בלי לתחוב את המזרחיות הקופחתי שלך(!) בראבו. את יודעת להגדיר ישראליות כשאת אומרת שהסרט מתיימר להציג ישראליות? בלי לראות ורק בהסתמך על הדברים שלך, הסרט מתיימר להציג את הקבוצה הישראלית שאת מגדירה אותה כ"אולטרה אשכנזית, אליטה מיוסרת ומסכנה." אין קבוצה כזו בחברה הישראלית? אז הסרט מציג את הקבוצה הזו כמו שבאבא ג'ון מציג קבוצה פרסית, אותו דבר בדיוק! מה לזה ולמזרחיות המתפרצת, המקופחת והנעלבת שלך? אז יאללה קחי את עצמך ואת המי שנהייתה לנו פתאום סיבוני להכעיס ותעשו כבר את קפיצת הדרך המתבקשת לשנה הזו, 2016 להזכירך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s