חטאים קטנים: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Little Death)

סצינת שיחת הטלפון. זה הסרט הזה. חוץ מזה, אפשר לוותר. אבל אל תוותרו. חבל. כי…שיחת הטלפון…

העניין הוא כזה: מדובר כאן בקומדיית סקס. וכזו שהיא רדיקלית למדי. כמה סיפורים על פנטזיות סקס קינקיות ובוטות. על אחת שרוצה שבן זוגה יאנוס אותה. ועל אחרת שמתחרמנת כשבעלה בוכה (על מותו של אביו). ועל עוד אחד שמרגיש ריגוש מיני רק כשבת זוגו ישנה. אז הוא דואג שהיא תישן. ועוד סיפור, פחות קיצוני, על זוג שמנסה משחקי תפקידים, רק שהגבר מתייחס למילה "משחק" ברצינות מדי.

TheLittleDeathPic#04וזו הבעיה של הסרט הזה. כי הוא רציני מדי. כן, מדובר על קומדיית סקס לא קונבנציונלית, אבל הטיפול של הבמאי, ג'וש לוסון, בחומרים שלו הוא רגיל ובנאלי. כלומר, הכל ממש בסדר בסרט – המשחק, תיאור החיים בעיר אוסטרלית טיפוסית, הנסיון להזריק קצת רגש בסיפורים – הכל יושב ממש במקום. הוא רק לא מתאים את עצמו לנושא. והקצב הוא יותר קצב של דרמה, ופחות קצב קומי. אז יש כמה גיחוכים פה ושם, אבל הבמאי מושך כל הזמן לכיוון הדרמטי, וברגעים מסוימים לוחץ אפילו לכיוון הדמעות. אבל זו קומדיה, לא? אין לי בעיה עם קומדיות בטעם רע, בתנאי שזה נעשה בכשרון ובהעזה ("בוראט", למשל). אבל אם הקצב איטי, והבמאי והשחקנים מושכים לכיוון הדרמטי, אז מה שנשאר בפה הוא בעיקר טעם רע.

עוד אלמנט שתורם להאטת הקצב הוא העובדה שהסרט הזה הוא בעצם אוסף של כמה סיפורים של כמה זוגות שונים. לוסון הרגיש צורך לקשר ביניהם, אז הוא שולח לכל הסיפורים שכן חדש שמציג את עצמו כעבריין מין מורשע. בדיחה שכזו. וגם כך, העריכה מאיטה את הקצב, ולוסון מסרב להתפרע עם החומרים הקיצוניים שהוא בחר להתעסק איתם.

ואז מגיעה סצינת שיחת הטלפון. בניגוד לשאר הסיפורים, שלוסון מנסה לערוך אותם במקביל, לקשר ביניהם, הסצינה הזו עומדת בפני עצמה, והיא ארוכה למדי (בערך רבע שעה. בסרט של פחות משעה וחצי זה לא מעט), אבל היא מחזיקה את כל זמן המסך שלה, היא מטורפת ומצחיקה מאוד, עם דרגת טירוף הולכת וגדלה, ויש בה גם הרבה לב. שילוב מדויק של קומדיה מטורללת עם רגש אמיתי. קצב נכון (שלא נחתך לסיפורים אחרים, אלא נשאר עם הסצינה עד לסופה), משחק נהדר, כתיבה מבריקה – סצינה נפלאה. מצחיק – ב"סיפורים פרועים" הארגנטינאי התלוננתי שמבנה הסרט, שישה סיפורים שונים שלא קשורים זה לזה, ובאים אחד אחרי השני במקום אחד במקביל לשני, קצת הרס לי את החוויה. אני חושב ש"חטאים קטנים" דווקא היה מרוויח מהגישה הארגנטינאית, כי הקצב היה הופך מהיר יותר, שומנים מיותרים היו יורדים בעריכה, והנסיון שהבמאי עושה לחבר בין כל הסיפורים הוא מסכן בכל מקרה (ואחרי אותה סצינה נפלאה מגיע עוד אפילוג קטן, עם תאונת דרכים, שמבקש בכוח לחבר את הסיפורים, אבל משאיר בעיקר טעם רע בפה), כך שאולי היה כאן חומר טוב, אבל הבמאי לא ידע איך באמת להנגיש אותו לקהל. אבל שיחת הטלפון הזו היא סרט קצר מבריק, מצחיק מאוד, ומרגש.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s