הבמאי שכח רק דבר אחד קריטי: שבטבע, זה שמקיף את המשפחה שהיא גיבורת הסרט, יש להמשיך לקרוא 
וזה תמוה במיוחד כשמבינים ש להמשיך לקרוא 
בחור ניו יורקי צעיר ופשוט מגיע להוליווד הנהנתנית ומנסה למצוא את עצמו. הוא מתאהב ב להמשיך לקרוא 
אבל אז מגיע גם הרגע הזה שבו צריך ל להמשיך לקרוא 
ואז מגיע המקום שאני צריך להגיד מה לא טוב בסרט הזה. וזה להמשיך לקרוא 
ניר ברגמן הוא, לטעמי, אחד הבמאים הכי טובים בישראל. מאסטר של קולנוע. יש לו, לברגמן, רגישות ייחודית לקול האנושי הפנימי, ויש לו את היכולת למצוא את אותו קול בתוך המולה עצומה של המון, של שגרה שוחקת, של אינספור אנשים שמתרוצצים לכל הכיוונים – ובאמצע, האינדיבידואל ההולך לאיבוד – ניר ברגמן מוצא אותו. הוא יודע איך להדריך שחקנים כך שימצאו בתוכם את הנקודות העמוקות האלו, ויודע להביא אותן ברגישות אל המסך. כל הטוב הזה, ועוד, נמצא בניר ברגמן. במאי נפלא. ויש את זה, ואפילו בשפע, גם ב"להציל את נטע". סרט יפהפה. אז למה יצאתי לא כל כך מסופק?
ואני חושב שהפעם הבעיה המרכזית היא ב להמשיך לקרוא 
ובכלל, אין בכלל חיים בסרט הזה. אברהם הוא מנצח תזמורת. שרה, בת זוגתו, היא נגנית נבל בתזמורת. והגר היא נגנית חדשה המצטרפת לתזמורת. אבל נדמה שאין להם להמשיך לקרוא 
"עניינים אישיים" הוא סרט ערבי-ישראלי-פלסטינאי. סרט ערבי, אבל לא כמו שאנחנו רגילים לחשוב על סרטים ערביים (כלומר: ממש לא מוגזם מאוד ברגשות שלו), אלא להיפך: סרט מאופק, שקט, עם קריצה. בסוף הסרט מופיעה תודה מיוחדת ל להמשיך לקרוא 
אמה סוארז, השחקנית הראשית בסרט, היא להמשיך לקרוא 
ואן וארמארדם יכול ליצור סרטים מוקפדים מאוד (תראו את סרטו הקודם והמוזר "בורגמן"). משום מה "שניידר נגד באקס" מצולם בצהוב שורף. בהולנד, ביום סגרירי, התמונה נראית כל הזמן כאילו להמשיך לקרוא 
איתן 