החיים הסודיים של חיות המחמד: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Secret Life of Pets)

אולפני אילומיניישן כנראה מאוד רוצים להיות פיקסאר. מאוד. ממש. רוצים את היוקרה שלהם. את האיכות שלהם. את ההצלחה שלהם. מאוד רוצים.

נגמרו הפרסומות. עברו גם הטריילרים. הנה מתחיל. אה, רגע, זה טריילר אחד נוסף. לסרט הבא של אילומיניישן. כי צריך לחשוב כמו אולפן מצליח. נראה בסדר הסרט הבא שלהם. או קיי. הנה עכשיו מתחיל. רגע, לא. עכשיו זה סרט קצר. כי פיקסאר מכניסים  סרט קצר לפני כל סרט ארוך שלהם. אז גם הם (רק שפיקסאר, שיהיו בריאים, משתמשים במנהג הזה כדי לתת במה לבמאי העתיד שלהם, ולרעיונות המקוריים שלהם. אילומיישן ממחזרים רעיונות, עם עוד סרטון מיניונים. נו, שוין). נגמר הסרטון (חביב, אבל זניח). עכשיו מתחיל? כן. ברוך השם.

secret life of petsאולפני אילומיניישן יצרו ב"חיים הסודיים של חיות המחמד" סרט שהוא מחזור של רעיון ישן (ומבריק) של פיקסאר: מה קורה כשבני האדם הולכים לעבודה/ לבי"ס/ לכל סידור אחר, ומשאירים מאחור את הצעצועים/ הכלבים והחתולים? מה הם עושים בזמן שהבית ריק מהשגחה אנושית?

פיקסאר משכו את זה על פני סדרה של 3 סרטים מבריקים (סדרת צעצוע של סיפור. הרביעי בדרך). הם לא שכחו להראות, מדי פעם, את ההשפעה של כל זה על בני האדם. להכניס את בני האדם אל תוך הסיפור, ולהקביל את עולם הצעצועים לעולם שלנו. למלא את התסריט שלהם במשמעות מעבר לסיפור המיידי. אילומיניישן עדיין לא בשלב הזה. כי בעלת הכלב שבמרכז הסיפור כאן נעלמת די מהר מהסרט, והסיפור מתרכז בהרפתקאות שעוברות על חבורת החיות. ולמרות שזה נצמד לנוסחאות תסריטאיות, ולמרות שהדמויות חד מימדיות, זה חביב ונחמד (וגם משעשע. לפחות הם יודעים לכתוב ולבצע הומור שם באילומיניישן). אבל זה גם זניח ונשכח.

צריך לומר גם שהדקות הראשונות של הסרט נפלאות בעיניי. מאז תור הזהב של וודי אלן בשנות ה-80 לא הרגשתי רצון חזק כל כך לבקר בניו-יורק כמו בדקות הראשונות של "החיים הסודיים של חיות המחמד". מצחיק, מקסים, עם תחושה חזקה מאוד של מקום מוגדר מאוד, ועם רצון להיות במקום הזה למשך שעה וחצי, התחלת הסרט מושכת אותי פנימה מהר מאוד. ואז נעלמת בעלת הכלב, והסרט ממשיך להיות משעשע, אבל לא ממש מעניין. כי הארנב הזה, למשל, הוא סתם דמות רעה. והמרדפים, ובכן, מבוצעים טוב, אבל הדמויות לא מפותחות מספיק, ואני לא מרגיש שאכפת לי מספיק מהן כדי להיות כולי בתוך הסרט. והכל בסדר כזה, אבל רחוק מאוד מהרמה, היוקרה, והאיכות שאליהם שואפים יוצרי הסרט הזה.

אז כן, "החיים הסודיים של חיות המחמד" הוא בילוי חביב לימי הקיץ החמים. אבל הוא לא כזה שמשאיר סימנים, רחוק מאוד משיאים קולנועיים שאולפן אחר מחזיק בהם (מה שלא מבטל את האפשרות של סרטי המשך, שבוודאי עוד יבואו).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s