פרסי אופיר 2016: חדרי הבית

תכירו:

איתן גרין. בן 65 (בחודש הבא).

במאי קולנוע. ישראלי.

פרשן כדורסל. ישראלי.

תסריטאי ומורה לקולנוע. ישראלי.

איש נחמד. נעים הליכות. מנומס. שקט. ישראלי.

כן, זה הולך ביחד. למילה "ישראלי" יתווספו, בד"כ, שמות תואר כמו "המוני", "גס", "בוטה", "אלים", "רועש", ועוד כהנה וכהנה מילים לא נעימות. איתן גרין הוא ההיפך מכל אלו, וגם הוא ישראלי. ועל זה סרטו החדש. על זה שאפשר להיות ישראלי, מבלי להיות חרא של בנאדם.

indoorsלקח לי קצת זמן להיכנס רגשית לסרט הזה. המוסיקה הזו, של יוני רכטר, לוקחת את הסרט למקום קצת מיושן, אנכרוניסטי אפילו. אבל זה רק בכאילו. רק כדי להגיד: ככה היינו פעם, ותראו אותנו היום. ובאמת, תראו אותנו: גיבור הסרט הוא כל מה שאיתן גרין היה רוצה שישראלי יהיה: ישר, הגון, אוהב. אבל הישראליות במשבר. גיבור הסרט במשבר. מכל הכיוונים לוחצות עליו נסיבות החיים. באלימות לוחצות. הנושים רוצים את הכסף שלהם. הבנקים, העובדים שהוא מעסיק. מחכים לו מתחת לבית, מאיימים עליו במכות.

אח שלו, איש רועש והמוני שלא יודע להקשיב. הוא אוהב אותו, ועוזר לו, אבל לא באמת נותן לו לתנות את צרותיו בפניו. אין לו סבלנות.

הבן שלו רוצה תשומת לב. המאמן שלו לכדורסל נטפל אליו דווקא בגלל שהוא מעריך אותו. הוא יורד לחייו של הבן, מציק לו, משפיל אותו בפני חבריו, והבן – אין לו בפני מי לבכות. כי האב עסוק. האמא בחו"ל. וכל השאר אלימים וגסים.

אז מה עושים? הופכים בעצמנו להיות החיה הרעה שהיא הישראליות, או נשארים נאמנים לאמת הפנימית שלנו, וממשיכים בגבורה, מאמינים שאלוהים רואה ויהפוך את המזל שלנו בקרוב?

לאט לאט, בסבלנות, איתן גרין מוביל את הסיפור הזה אל שיאים רגשיים מתוכננים היטב, משוחקים נהדר, ערוכים בקצב מדוד, ומצולמים יפה, בשקט, עם שימוש חכם ולא מתלהם במוסיקה. הסרט נוגע בקשת רחבה של נושאים ישראלים (למשל: הנוער בישראל, מסתבר, יודע לדקלם שמות של מחנות השמדה בשואה כמו שהוא יודע לדקלם שמות של שחקני כדורסל אמריקאים), והתסריט מורכב ומלא שכבות הצובעות את הישראליות בצבעים רבים ומגוונים. והסרט אפילו מגיע לפתרון יפה עם הערה קטנה על הדרך שבה צריך ואפשר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בדרכי נועם, אם שאלתם, ועם ויתור לא פשוט על הכבוד המצ'ואיסטי הישראלי שלנו).

הצרה היחידה עם הסרט הזה היא שהסוף הזה מגיע אחרי שני שליש סרט. ואחריו הסרט ממשיך לעוד שליש מיותר ומעיק. שליש שחוזר על עצמו עם עוד מכות של התנהגות אלימה, ועם שיאים דרמטיים מוגזמים מדי שלא נמצאים בשפה של הסרט העדין והיפה הזה. חבל. הסרט הזה מדבר בשפה עדינה, עורג אל רוך והתנהגות אנושית מינורית ואוהבת, ואז הוא נופל למלכודות דרמטיות שבמאי ותיק כמו גרין היה צריך לדעת להימנע מהן.

אבל זה לא גורע מהיופי של הסרט, ולראיה, סוף הסרט נשאר פתוח למדי, עם הקשבה להמשך החיים של הבן, המשך הדרך של האב, ובחירה בעדינות ולא באלימות. למרות שלא ברור מה יעשה האב מעכשיו, די ברור לי שהוא ימצא את הדרך שלו להיות ישר, ולא להתלכלך בכל מה שנחשב ישראלי, כי אולי הוא, בכל זאת, ישראלי. כי אולי, למרות כל מה שניתן להעלות על הדעת, אולי בכל זאת יש ישראליות יפה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פרסי אופיר 2016: חדרי הבית

  1. מסכים עם כל מילה, באמת סרט יפה (ומומלץ). לצערי, סביר להניח שיילך לאיבוד בשנה המאוד חזקה באופירים.

  2. מנסה להבין את ההקדמה המשונה והלא ממש אינטיליגנטית לביקורת. אם אני אכתוב, לשם המשל והדוגמא, יוסי סידר (או כל שם רנדומלי אחר). במאי קולנוע. ישראלי. אז המובן לעולם ובאם לא אדגיש שלא, יהיה שמדובר בבמאי המוני, גס, בוטה, אלים ורועש?

  3. היי איתן
    מה שלומך ?
    תודה על הביקורת, לאיתן גרין יש באמת סגנון שהוא רק שלו , משהו שלוקח אחורה בזמן. זה טוב…
    אני הייתי היום ב"ארוע" של לוזניצה [מי שאוהב – אוהב ומי שלא – לא. אני אוהב], שמכניס אותך לתוך הקרביים של הרוסי הפשוט שהמנהיגים שלו משחקים בו,
    ב"חולייטה" הנהדר והמרגש של אלמודובר וב"דרורים" האיסלנדי, סרט התבגרות צפוני שצולם בלוקיישנים שבכולם טיילתי ואת כולם הכרתי מהסרט.
    "דרורים" מומלץ מאוד – הוא מתחיל לספר סיפור שחשבתי שאני יודע איך הוא ייגמר, אבל ממש לא.
    מקווה שנהנית בצהריים מההמבורגר….
    שבת שלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s