פסטיבל ירושלים 2016: מפלצת עם אלף ראשים

(שם הסרט במקור: Un Monstruo de Mil Cabezas)

שם המשחק בסרט הזה הוא סבלנות. או יותר נכון, חוסר סבלנות.

הסצינה הראשונה בסרט הזה נפלאה בעיניי. באופן הדרגתי, בסצינה ארוכה ושקטה, לאט לאט אני מתחיל להבין מה קורה, מי הדמויות המעורבות, ומה אני רואה בכלל (כי בהתחלה יש רק חושך). הדרמה בסצינה הזו נפרסת בסבלנות, ואותה סבלנות נוזלת אל תוך הסצינה השניה. וזהו. שם נגמרה הסבלנות של הבמאי, והוא החליט לזרז את מהלכי הסיפור. והדרמה, שהיתה מעניינת ואפקטיבית בשלוש הדקות הראשונות של הסרט, בורחת מהר מאוד מבין האצבעות.

munstruo de mil cabezasכי אצה לו הדרך, לבמאי רודריגו פלה, וכבר בהתחלה הוא מספר לנו מה להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2016: לב של כלב

(שם הסרט במקור: Heart of a Dog)

ב-4 בנובמבר 2008 הייתי בהופעה של לורי אנדרסון, בהיכל התרבות בת"א. זה היה יום בחירות בארה"ב, וזה היווה נושא מרכזי בהופעה של אנדרסון. היא אמנית יוצאת דופן, לא בדיוק אחת ששרה שירים, אבל כן מנגנת, ומובילה סוג של טקסט המלווה במוסיקה ייחודית. אחד הדברים שזכורים לי מההופעה הוא שהיה מדובר בעצם בערך בשני שירים במשך כל ההופעה, כל אחד מהם באורך של בערך 45 דקות. והחוויה שלי היתה בעיקר אינלקטואלית, כי היא גרמה לי בעיקר להקשיב ולחשוב, אבל היה שם לפחות רגע אחד של רגש מזוקק.

ועכשיו מגיע לפסטיבל ירושלים סרט בבימויה של האמנית המיוחדת הזו. והסרט הזה הוא השתקפות אופיה של האמנית הזו. כי מצד אחד, יש בו רגעים לא מעטים של רגש, הנובע מפרידה מכלבתה האהובה, שעברה מהעולם הזה. יש בסרט כמה וכמה סיפורים על רגעים קסומים שבהם הכלבה הזו העניקה אהבה כמו שרק כלבה יכולה לתת.

heart of a dogאבל יש בסרט הזה גם להמשיך לקרוא