פסטיבל ירושלים 2016: חדשות ממאדים

(שם הסרט במקור: Des Nouvelles de la Planète Mars)

בסוף שנות ה-90 התוודענו לבמאי חדש ומסקרן בשם דומיניק מול. "הארי חבר אמיתי" היה להיט קטן וממזרי על אדם שנתקל במישהו בשם הארי במקרה, וההארי הזה חופר את דרכו אל תוך חייו של גיבור הסרט עם דרגת פסיכוזה שעולה בהדרגה. כמה שנים לאחר מכן אותו במאי הביא לנו את "למינג", מעשיה תמהונית על משפחה שחייה מתערערים כשלמינג, סוג של מכרסם, נתקע בצנרת הביתית. הסרט היה מרשים, אבל תמהוני מדי מכדי להשאיר סימן בזכרון. ואז נעלם לנו דומיניק מול. לפני כמה שנים ראיתי את שמו שוב עם סרט שהסתובב בפסטיבלים שנקרא "הנזיר". הסרט הזה נקבר מהר מאוד תחת ביקורות מלגלגות, ומול המשיך לחפש את הפריצה חזרה לתודעה.

בפסטיבל ברלין האחרון פספסתי את הסרט הזה בגלל התנגשויות בלו"ז עם סרטים אחרים שראיתי שם, אבל משיחות שלי עם עמיתים התגובות היו חיוביות. והנה הסרט הזה הגיע לפסטיבל ירושלים, והנה השלמתי צפיה גם בזה. ואחרי כל ההקדמה הזו – התוצאה בינונית למדי.

נדמה שמול מספר את אותו סיפור שוב ושוב עם מידות הצלחה שונות – הוא מספר על גיבור גברי, בורגני, נורמלי, בגיל הביניים, שהטירוף של החיים מסביב לאט לאט מערער אותו.

des nouvelles de la planete marsכך היה גם ב"הארי חבר אמיתי", וגם ב"למינג". מול גם יודע לעבוד עם שחקנים, וגם כאן, כמו בסרטיו הקודמים, עבודת המשחק נהדרת (ב"הארי חבר אמיתי" התודעתי לסרג'י לופז, שחקן מצוין שראיתי לאחר מכן בלא מעט סרטים אחרים כמו "יחסים פורנוגרפיים" או "המבוך של פאן". כאן מופיע בתפקיד הראשי פראנסואה דמיין, שאתם כבר אמורים להכיר מתפקידו כאבא של "משפחת בלייה". דמיין טוב מאוד גם כאן). גם התסריט כאן, שוב, משרת את רצונו של מול לספר על הטירוף של החיים המודרנים, הפולש לאט, בדרכים כמעט בלתי נראות, אל תוך החיים שלנו. ומול אפילו אולי מחבק את הטירוף הזה, מבקש מאיתנו להשתגע קצת, לצאת מהשיגרה.

לכאורה הכל ממש בסדר בסרט הזה, והוא צפיה נעימה ומשעשעת. יש רק בעיה אחת מרכזית איתו: בתור סרט שמספר על שגעון, הסרט הזה הרבה יותר מדי נורמלי. הקצב שלו איטי יחסית, והוא לעולם לא מאבד משלוות רוחו (למעט רגע קצרצר אחד באמצע הסרט, עם הילוך איטי בסצינת מפתח). נדמה שיש משהו קצת פלגמטי ב"חדשות ממאדים". כל קטעי החלום שבהם האבא מדמיין את עצמו כאסטרונאוט, או הרגעים בהם הוא רואה ומדבר עם הוריו המנוחים – הכל ממש חביב ושקט כאן, ומחובר לשאר קטעי הסרט בצורה חסרת דמיון (תמיד יהיה צפצוף חוזר של השעון המעורר שיעיר אותו מהחלום). ולמרות שיש כאן כמה קטעים משעשעים, בסך הכל הסרט הזה, שיש בו אינספור הזדמנויות להשתגע, להתפרע, נשאר כל הזמן נורמלי. ובאיזשהו שלב, למרות המשחק הנהדר של דמיין בתפקיד הראשי, הסיפור הזה מתחיל קצת לעייף, כי אין הדרגתיות ברמת הטירוף המשתלטת על החיים של גיבור הסרט. הכל מסביב משוגע, והוא רגוע.

אז כן, דומיניק מול הוא במאי מעניין, ויש לו מה לומר על הטירוף של החיים המודרנים. ו"חדשות ממאדים" הוא בסך הכל סרט לא רע בכלל. אבל לא זה הסרט שיחזיר את מול למרכז העניינים, כי "חדשות ממאדים" הוא אולי סרט חביב, אבל זניח ונשכח.

הקרנות נוספות של "חדשות ממאדים":

היום, ה-12/07

ומחרתיים, ה-14/07.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s