פטר השלישי: הביקורת

סרטו הקודם של טומי לנג היה "טיארה". הוא הראה הרבה רצון טוב ורגש כן של אדם לא צעיר לספר את הסיפורים של האנשים שכבר עברו משהו בחיים, אבל הם עדיין לא זקנים מדי לסגור את הבסטה. יש להם עוד מה למכור בחיים האלו. הבעיה של אותה "טיארה" היתה הרמה הטכנית הנמוכה שלו, באדיבות האין-כסף שבעזרתו נעשה אותו הסרט (לקריאה קצת יותר מורחבת על "טיארה", כאן).

בשבוע שעבר יצא להקרנות מסחריות סרטו האחרון של טומי לנג, "פטר השלישי" (בזמן שסרטו העוד יותר חדש כבר מוקרן בהקרנות האקדמיה של השנה. מה שלא יהיה להגיד לי על "פטר השלישי", תהיו בטוחים שהוא יותר טוב מסרטו החדש-חדש וה…איך נאמר את זה, לא ממש טוב).

במידה מסוימת, "פטר השלישי" הוא כבר סיפור שונה מ"טיארה". אבל רק במידה מסוימת. כי כבר משוט הפתיחה אפשר להבין שהפעם איכות ההפקה משופרת יותר. ואפשר לראות גם שטומי לנג יודע לעבוד עם שחקנים. גם כאן, כמו ב"טיארה", רוברט הניג עומד במרכז הסרט ועושה עבודה בטוחה בעצמה ומרשימה, ובסרט הזה אפילו מצאתי תגלית: אחת בשם דנה ידלין, בחורה צעירה שמזכירה לי קצת את אלמה דישי, שאותה גיליתי בסדרת הטלויזיה "איש חשוב מאוד". ידלין נראית קצת כמו דישי, והיא גם משחקת כמו דישי – אשה רגילה עם כל הצרות הרגילות של בנות תלאביביות שרוצות קצת אהבה וקצת הכרה בכשרון שיש להן. וזה אמין, ויפה, ומרגש.

peter the 3rdואז מגיע המקום שאני צריך להגיד מה לא טוב בסרט הזה. וזה פשוט מאוד: "פטר השלישי" הוא לא כל כך סרט. הוא יותר סקץ'. חביב, משעשע, לרגעים מצחיק בקול רם, אבל אין לו באמת תסריט עם עומק. יש בו לא מעט סצינות שבהן יש סוג של 'פרלמנט'. יושבים להם כמה חברים בגיל יחסית מבוגר (אבל עוד לא זקן) ומריצים קטעים. לרגעים זה נשמע כמו מערכון של הגשש החיוור (במיוחד נתן נתנזון המשעשע, שעושה חיקוי של קאלאראשו). אבל זה כל מה שזה. מערכון. זה לא מחזיק סרט. היה יותר מעניין אותי, למשל, לראות את הסיפור של המלצרית שמפתחת יחסי בת-אב חלופי עם הדמות הראשית. ובכלל, הדמות הראשית היתה צריכה להיות המלצרית הזו. והיה צריך לפתח את הסיפור של הרבה יותר. כמו שזה נראה, יש כאן פיץ' לסרט. לא סרט באמת. כי כל הסיפור עם המפלגה סובל מתת תזונה תסריטאית. אין כאן באמת קמפיין, ומתח לקראת הבחירות, וציפיה לקראת התוצאות, ועוד מטעמים. יש כאן לא מעט 'מערכונים' שצורפו להם יחדיו. והם משעשעים ונחמדים, אבל אין ביניהם ממש קשר סיפורי שעובר מדבר לדבר. יש כאן בעיקר תיאור מערכת יחסים בין בחורה צעירה לבין מישהו שמשמש לה אב-סרוגייט זמני, או לא כל כך זמני. זה יפה, בגלל עבודת השחקנים, ובגלל הרמה הטכנית הסבירה, אבל גם כאן חסר בשר תסריטאי: הסיפור שלו עם הבת האמיתית שלו כמעט ולא קיים, וסיפור הרקע שלה גם הוא לא קיים. נשאר רק הכאן והעכשיו. שזה נחמד כזה, ומשעשע כזה, ואפילו מצחיק כזה, אבל זה לא מחזיק סרט.

אז כזה הוא "פטר השלישי". סרט משעשע שהוא לא כל כך סרט. מקסימום מערכון נחמד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s