קפה סוסייטי: הביקורת

(שם הסרט במקור: Café Society)

הסרט החדש של וודי אלן. זה מה שרוב האנשים יודעים על הסרט הזה. עד כמה הוא טוב? קשה לדעת מהביקורות. כי להרבה מבקרים כבר אין סבלנות לבמאי הותיק הזה, שעושה סרט כל שנה, כמו שעון. לא בא להם לראות עוד סרט מהזה שפעם היה כל כך מבריק, ועכשיו הוא כמו הצל של עצמו (או לפחות זה מה שהם כותבים מתוך עייפות החומר). אז התגובות לסרט הזה מאז בכורתו בפסטיבל קאן האחרון היו מעורבות. ועכשיו, כשראיתי את הסרט, ובנסיון להימנע מציניות בעצמי, התגובה שלי לסרט הזה היא…מעורבת.

כי מצד אחד, וודי אלן כתב כאן תסריט חכם ומרתק. סיפור על משולש רומנטי שטומן בחובו אבחנות מעניינות על הוליווד, על האנשים שעושים סרטים, על אורח החיים שלהם, ועל האנשים הפשוטים שהולכים לאיבוד בתוך סגנון החיים המפואר שלא קשור לכדור הארץ הזה, אבל עדיין הוא סגנון החיים של העשירים והמפונקים.

cafe societyבחור ניו יורקי צעיר ופשוט מגיע להוליווד הנהנתנית ומנסה למצוא את עצמו. הוא מתאהב בבחורה צעירה, שמצידה כבר מאוהבת בגבר אחר, עשיר ומקושר. אבל היא מתאהבת גם בו, בפשטות שלו. בשלב מסוים היא תצטרך לעשות בחירה. והלב שלנו עם הבחור הפשוט. איזה סיכוי יש לו מול הפאר והדקדנס של אנשי השררה ההוליוודית?

זהו המקום שבו כושל הסרט הזה. כי הפעם וודי אלן בחר לעבוד עם ויטוריו סטוררו. צלם ותיק וזוכה אוסקר (בין היתר, על "אפוקליפסה עכשיו"). וסטוררו מצלם את הסרט בצהוב נוצץ. הסרט של וודי אלן נראה נפלא, חגיגה צבעונית ישר לתוך העין. אבל זוהי גם הטעות של הסרט הזה. כי אם אנחנו אמורים להיות לצד הבחור הפשוט, להתרגש איתו כשהבחורה נוטה לכיוון החיים הפשוטים והאמיתיים, ולהרגיש החמצה כשהיא בוחרת את החיים הנוצצים והמזויפים, נדמה שוודי אלן, כבמאי, בחר את הצד הלא נכון. את הצד הנוצץ, המהפנט, זה שאין בו לב, אלא רק אינטרסים עסקיים. אמנם סטיב קארל, בתפקיד הבוס ההוליוודי הממולח, מצליח לגרום לי להרגיש שיש שם לב, מתחת לטונות הפוזה שהוא מחויב להפגין כלפי חוץ, כמתחייב ממעמדו כמוגול הוליוודי, אבל על פי רוב, העולם העסקי הזה הוא חסר לב ורגש, וכך גם הסרט הזה – בגלל שהוא כל כך נוצץ, הוא לא באמת מצליח לי לגרום להרגיש צער, חמלה, או התעלות לרגעים, כשגיבור הסרט הזה הוא אותו איש פשוט.

ועם זאת, יש משהו נוגע ללב, בכל זאת ולמרות הכל, ב"קפה סוסייטי". הסרט עובר לא מעט תחנות, לא מעט פיתולים ושינויים במהלכו, כך שאפילו כשגיבור הסרט מתנסה בעמדה בכירה, עמדת ניהול שאמורה לגרום לו לשכוח את מקורותיו, מסתבר שאפשר להיות גם איש פשוט, וגם לנהל עסק. ושם, כשמתחיל סיבוב שני, סטוררו זונח לכמה רגעים את הצילום הכל כך מרשים, והרגעים האמיתיים האלו מצולמים בגוון כמעט חיוור (ולמי שמכיר כבר כמה סרטים של וודי אלן, אי אפשר לא להיאנח כשג'סי אייזנברג וקריסטן סטיוארט מחפשים רגע אמיתי של רומנטיקה אל מול העיר הגדולה ניו יורק).

אבל אלן, שמשום מה נתפס בתודעה הכללית כקומיקאי (כי הוא עשה כמה קומדיות בתחילת דרכו. הוא עשה עוד הרבה דברים מאז), הוא למעשה אדם פסימי בטבעו, וכך סרטיו, לרוב, שואפים לסוף אמביוולנטי, לא ל"הפי אנד" הקלאסי של הוליווד. משהו מהחיים האמיתיים כפי שאלן מבין אותם, ולא מהחלומות ההוליוודים הסינטתים. וכך גם "קפה סוסייטי". סיפור שאמנם לא נותן לי להרגיש את ההחמצה וחוסר האונים של האדם הפשוט מול הכוח העצום של האנשים בעמדות הכוח, כי הוא, לכאורה, לוקח דווקא את הצד שלהם, ועם זאת, ברור לי שאלן, למרות שהוא פסימי ולפי השקפת עולמו זוהי אכן דרכו של עולם, ברור לי שהוא רואה בעצמו את האיש הפשוט, האנדרדוג, ולא את השולט. ולמרות שבאופן לא שגרתי, "קפה סוסייטי" נעדר הומור כמעט לחלוטין (רק סצינה אחת בסרט, שמגיעה ממש לקראת הסוף, הצחיקה אותי בקול רם. הסצינה הזו דנה, כמה אופייני לאלן, במוות), הסרט הזה בכל זאת החזיק את העניין שלי בו, ואפילו הגניב התחלות של רגש. סרט יפה בעיניי, גם אם לא מאוד מספק.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “קפה סוסייטי: הביקורת

  1. כתבה נהדרת, מאירה גם צדדים שלא חשבתי עליהם. עם זאת, כמומחית (?) לסרטי וודי אלן, הסרט הזה הוא מבחינתי מעין שילוב של אלמנטים וודי אלנים, אך הפעם במידה. מדוייק ועם זאת לא מציאותי. סרט. מה שעלה לי לראש כשיצאתי הוא שהסרט פשוט מדוייק – במאפייני הגיבורים, בתאור התקופה, בקצב, בתאורה, בחולשות האנושיות, ובעיקר ברגש. עדין ומדוייק ועם זאת, עולם מקביל. וזה מה שסרט צריך להיות לא? לא מציאותי, מקביל ואם אפשר, לא מוגזם ומדוייק. בשביל 40 ש"ח, שעתיים של הנאה כזאת, לא מקבלים בשום מקום אחר. לדעתי מרוב שוודי אלן ככ ייחודי וגאון, כבר לא מתרגשים ממנו. כשהוא כבר לא ייצור סרטים, נתגעגע אליו. מאד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s