אוסקר שפה זרה 2017: מקבץ ראשון

(עדכון: היתה בעיה בלינק השוויצרי. תוקן)

זה הזמן הזה של השנה, הזמן שבו כל מדינות העולם נכנסות לקריזה, ומחפשות בקדחתנות את הסרט הלאומי שלהן, זה שלא מדבר אנגלית, אבל יש לו (להערכתן) סיכוי לזכות באוסקר. וזה הזמן הזה של השנה שבו, כמו כל שנה, אני עוקב אחרי ההגשות של כל מדינות העולם (או לפחות חלק גדול מהן). בשנים האחרונות מספר ההגשות רק הולך וגדל, ומגיע לאזור ה-80 סרטים, ובגלל שסרטים זרים מעניינים אותי, ובגלל הכמות האסטרונומית, אני מבצע את המעקב הזה בחלקים, מנסה לתת לכל סרט ולכל מדינה את תשומת הלב שלה.

אבל לפני שנתחיל לעקוב אחרי הסרטים שכבר נכנסו למירוץ, אני רוצה להפנות זרקור קטן למה שקורה עכשיו בברזיל:

במבט מבחוץ, הסרט היציג של ברזיל השנה הוא "אקוואריוס" (והסיפור על הטעות האידיוטית שגרמה לי לפספס את ההקרנה שלו בפסטיבל ירושלים יסופר בהזדמנות אחרת). הסרט הוקרן בפסטיבל קאן השנה, וזכה לתשבוחות הביקורת העולמית, במיוחד על הופעתה של סוניה בראגה, סמל מין עולמי בשנות ה-80, וכנראה שחקנית מעולה היום, בגיל המתקדם שלה. בעת הקרנת הסרט בפסטיבל קאן, צוות הסרט ביצע אקט מחאה פומבי כנגד הדחת נשיאת ברזיל ע"י הפרלמנט הברזילאי. האקט הזה עיצבן כמה אנשים בברזיל, ועכשיו הם מבצעים פעולת נקמה: הם מינו את מבקר הקולנוע שכתב כנגד האקט הזה לראש הועדה שתחליט על הסרט הברזילאי שישלח לאוסקר; ובצעד תמוה הם החמירו מאוד והגבילו את הגיל המותר של הצפייה בסרט ל-18 (הסרט מופץ בברזיל בימים אלו). בצעד של סולידריות, יוצרי קולנוע ברזילאיים שהגישו את סרטיהם לשיקול הועדה, משכו את סרטיהם וביקשו לא להחשיב אותם ככשירים לייצג את ברזיל באוסקר. בין הבמאים שמשכו את סרטיהם נמצאת גם אנה מוילארט, שסרטה "אמא שניה" ייצג את ברזיל באוסקר בשנה שעברה. צעקות וויכוחים על אנטי-דמוקרטיה ועל השתקה כוחנית מצד השלטון הם מנת חלקם של יוצרי הקולנוע בימים אלו בברזיל (וזה נשמע לי קצת מוכר גם כאן), ויהיה מעניין לעקוב אחרי התגלגלות הסיפור הזה. ברזיל אמורה לפרסם את בחירתה לקראת אמצע ספטמבר.

ועכשיו, למדינות שכבר הקדימו והגישו את בחירותיהן לאקדמיה האמריקאית.

להמשיך לקרוא